מטרה וחזון

לפני מספר שנים ביקרתי במקדשים של בני המאיה בג'ונגל בטיקאל שבגואטמלה. בין הצמחייה הסבוכה, הפירמידות המרשימות והמזבח, קיבלתי הסברים אודות מנהגי בני המאיה, לרבות המנהג המצמרר להקריב מבני המקום על מנת לקבל את הגנת האלים. חשבתי לעצמי עד כמה שפר עלינו גורלנו לחיות בעידן אחר, עידן שבו הקרבת אדם לצורך הגנה אינו אפשרי….

ואז חשבתי שוב…

הקרבת אזרחי המדינה לצורך הגנה על המדינה, הינה חלק ממציאות החיים בארצנו. גם אם נזדעזע לראות את מודל "ההקרבה כנגד הגנה" כפי שבא לידי ביטוי בצורתו הראשונית יותר בקרב בני המאיה, כנראה שהתרגלנו לראות את ההקרבה לצורך הגנה המתרחשת בקרבנו גם כיום, הקרבה שהינה כורח מציאות וחלק קשה ובלתי נפרד מחיינו בארץ הזו.

בני המאיה ידעו להעריך את אלה שהקריבו את עצמם לטובת הגנה על הכלל. במונחי הימים ההם, נהנו הקורבנות ממותרות וזכו ליחס מועדף של כמעט אלים, עד שהוקרבו.

ומה בימינו אנו?

זכויות נכי צה"ל ומשפחות שכולות נחשבות לכאורה כזכויות מועדפות על פני כל מערך זכויות סוציאליות אחר. הדברים מוצאים את ביטויים הרטורי בדברי הכנסת במהלך הליכי החקיקה ובפסיקה ענפה, אשר שמה דגש על החוב הערכי והמוסרי של המדינה לנכי צה"ל והמשפחות השכולות.

ואולם, בשנים האחרונות דומה כי מנשבות רוחות חדשות, המכרסמות בחובתה המוסרית של המדינה, שואפות לחסוך בתקציבי השיקום, והכל-תוך מתיחת ביקורת על זכויות נכי צה"ל. הדוגמה הבולטת ביותר מצויה בדו"ח ועדת גורן  והדה לגיטימציה שהוא עושה לנכי צה"ל ולזכויותיהם.

אני מאמינה שלא ניתן לדון בזכויות נכי צה"ל והמשפחות השכולות מבלי להתייחס לזכות היסוד העיקרית אשר נשללה מכל נכה צה"ל, מעצם מעמדו כנכה צה"ל, והיא הזכות לשלמות הגוף כפי שמופיעה מפורשות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. כבוד השופט מלצר, בפס"ד פאר, ראה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לרבות סעיף 9 לחוק, חיזוק חוקתי למתן זכויות מועדפות לנכי צה"ל.

בהתאם לגישה זו, כשבאים לבחון את זכויות נכי צה"ל, יש לזכור שנכי צה"ל מגיעים לדיון על זכויותיהם אחרי שהקריבו עבור הכלל את אחת מזכויות היסוד המובהקות ביותר שלהם כבני אדם, הזכות לשלמות הגוף, ומשפחות שכולות – לאחר שבניהם הקריבו את הזכות לחיים. דומני כי צד זה של המשוואה, לפחות ביחס לנכי צה"ל, נשכח.

מזה כמעט שני עשורים אני עוסקת באופן אינטנסיבי בזכויות נכי צה"ל ומשפחות שכולות, בין אם מתוך מערכת הביטחון עצמה עת שימשתי כיועצת משפטית באגף השיקום במשרד הביטחון ובין אם כמייצגת נכי צה"ל ומשפחות שכולות מול משרד הביטחון. במהלך השנים פגשתי משפחות שכולות, נכי צה"ל רבים (לא במסגרת עבודתי באגף השיקום, שם הנורמה המקובלת היא שיועצים משפטיים נחשפים לתיקים בלבד, ולא לאנשים שמאחוריהם), חיילים משוחררים והוריהם, אנשים אשר היו מוכנים, ללא כחל וסרק, להקריב את חייהם לטובת המדינה, והקריבו את שלמות גופם ונפשם למען המדינה. ראיתי את השבר הגדול שאנשים אלה חווים כששוקעת בהם ההבנה כי כעת הם צריכים להילחם נגד אותה מדינה אשר בעבורה הם מסרו את שלמות גופם ועבורה היו מוכנים להקריב את חייהם.

מי שלא חוצה את הקו בין הרטוריקה המתעדפת לכאורה את זכויות נכי צה"ל ובין המציאות השונה בתכלית, לא מבין עד כמה רחוק האתוס מהמציאות.

המערכות העוסקות בזכויות נכי צה"ל שבויות בתוך האתוס וממחזרות את הרטוריקה כאשר במקביל, במבחן התוצאה והמציאות, נמשכת שחיקה מתמדת בזכויות נכי צה"ל ובמעמדם.

אני סבורה כי יש לפרוץ את המעגל הסגור של המערכות המסורתיות העוסקות בזכויות נכי צה"ל: משרד הביטחון, ארגון נכי צה"ל ובתי המשפט. אני גם מאמינה כי נכון יהיה להרחיב את העיסוק בזכויות נכי צה"ל מעבר לעיסוק במקרה קונקרטי נתון, (עיסוק הנעשה על ידי נכה צה"ל הבודד, ותלוי באמצעים הכספיים ובחוסן הנפשי העומדים לרשותו), ולהרחיב את העיסוק המערכתי המתבצע כיום בהתאם לאינטרסים מערכתיים של משרד הביטחון, אשר המוטיב המוביל בהם הוא קיצוץ בתקציבי השיקום.

יש להעמיק במחקר בנושא זכויות נכי צה"ל ומשפחות שכולות,  לחקור את הפערים בין האתוס למציאות, בין חוק הנכים לחוק משפחות חיילים  להרחיב את מעגל "השחקנים" הפועלים בזירה של זכויות נכי צה"ל ומשפחות שכולות, ליצור מרכז מחקר וידע בנושא, ולהוסיף מימד אשר ישבור את המונופול על הנרטיב והשיח הציבורי השורר כיום בתחום זה, ואשר נשלט בידי משרד הביטחון.

לשם כך בחרתי להמשיך בלימודים אקדמאים מתקדמים, ולהתמקד במחקר בנושא זכויות נכי צה"ל ומשפחות שכולות חלק מהמחקרים שלי מתפרסמים באתר, חלקם נמצאים עדיין בתהליכי עבודה ויפורסמו בהמשך.

במקביל אני עוסקת גם בייעוץ בנושא זכויות נכי צה"ל מתוך מטרה להרחיב את היריעה להחדיר את המימד הנוסף בשיח לתוך המערכות הקיימות ולהליכים המשפטיים העוסקים בזכויות נכי צה"ל ומשפחות שכולות. בנוסף, אני מבקשת, במסגרת האתר, לקיים פורום אשר יכלול שאלות, תשובות, דיונים והחלפת דעות בנושאים הנוגעים לזכויות נכי צה"ל ומשפחות שכולות, בתקווה להמשיך ולהגביר את המודעות ולהרחיב את מגוון ה"שחקנים" התורמים לסדר היום של זכויות נכי צה"ל ומשפחות שכולות.