מהנתונים בטבלאות 2- 4 עולה כי ביחס לנכים שאיבדו את כושר התעסוקה, קיים יתרון לתגמולים לנכי צה"ל ברמות השכר הנמוכות, עד השכר הממוצע במשק, ואילו ברמות שכר שנבדקו מעל לשכר הממוצע במשק, היינו 15,000 ₪ לחודש, ו- 20,000 ₪ בחודש, היתרון לתגמולי נכה צה"ל אובד באופן כמעט מוחלט.
עוד ניתן להבחין כי התגמול הגבוה ביותר האפשרי לנכה צה"ל ברמת הנכות הגבוהה ביותר האפשרית וברמת ההכנסה הגבוהה ביותר (ערב הפציעה/החמרה) שנבדקה, מגיע עד 11,758.
כן עולה מהנתונים כי ההכנסה השכיחה מתגמולים לנכה צה"ל בדרגת נכות 50% ומעלה נעה סביב 8,000-10,000 ₪, בעוד שהכנסה של נפגעי עבודה באותה דרגת נכות יכולה להגיע עד 15,000₪ מתגמולים בלבד, והכנסות נוספות אינן מקוזזות.
נוכח האמור ניתן לומר כי לתגמולי נכי צה"ל שאיבדו כושר עבודתם קיימת תקרת זכוכית ביחס לתגמולי המחיה, תקרה אותה לא יוכלו לעבור ללא קשר לרמת הכנסתם ערב הפציעה או ההחמרה במצבם.
על מנת להמחיש את הדברים ולהקל על ההסבר אציג את הדוגמה הבאה: נכה צה"ל פגוע עמוד שדרה בדרגת נכות 100%, עובד ומשתכר 15,000 ₪ בחודש. הכנסתו החודשית מתגמול בסיסי לפי סעיף 5 לחוק הנכים בתוספת הכנסה מעבודה עומדת על (15,000 + 4,353) 19,353 ₪. הנכה לוקח על עצמו התחייבויות כספיות בהתאם. לימים חלה החמרה במצבו של הנכה והוא אינו מסוגל עוד לעבודה. דרגת הנכות הרפואית תישאר ללא שינוי כיון שפגיעת עמוד שדרה כשלעצמה אינה מזכה בנכות מיוחדת לנכי צה"ל. בהנחה שהגורמים המוסמכים באגף שיקום נכים אכן קבעו כי הנכה אינו מסוגל לעבוד עוד עקב נכותו המוכרת, את תגמולו החודשי בתוספת שכרו מעבודה יחליף כעת תגמול מחיה בהתאם לדרגת נכותו ומצבו המשפחתי. נניח כי מדובר בנכה נשוי, שאז תגמול המחיה הינו גבוה יותר, והרי את הכנסתו של הנכה בגובה 19,353 ₪ ערב ההחמרה בנכות, מחליף כעת תגמול מחיה, הגבוה ביותר האפשרי לנכי צה"ל העומד על 9,267 ₪ בלבד.
כך, רק בשל ההחמרה בנכותו המוכרת, נאלץ כעת נכה צה"ל להסתפק בפחות ממחצית הכנסתו.
נכה נפגע עבודה בנתונים דומים, הכנסתו אחרי החמרת מצב בגינו נפגעה יכולת ההשתכרות שלו אמנם תרד אף היא בכמחצית (מ- 29,250 ₪ לחודש ל – 14,250 ₪ לחודש), אולם הסכום שיוותר בידו יהיה גבוה בכ- 5,000 ₪ מזה של מקבילו נכה צה"ל, וכן – בניגוד למקבילו נכה צה"ל – הכנסה נוספת אם קיימת – לא תקוזז.
כך למשל, נכה נפגע עבודה יוכל לתכנן את עתידו, ובשנים בהם הכנסתו מעבודה ותגמול הנכות בנתונים הנ"ל עמדו על כ- 30,000 ש"ח לחודש, יחסוך וירכוש דירה להשקעה. משבגר ומצבו החמיר כך שלא יכול עוד לעבוד יוכל להשכיר את הדירה שרכש להשקעה וייהנה מתוספת הכנסה בגין שכ"ד אשר תתווסף לתגמוליו כנפגע עבודה. מקבילו נכה צה"ל, אם יפעל באופן דומה, לא ייהנה מאותה תוספת להכנסתו כיון שהכנסה משכ"ד תנוכה (באופן חלקי) מתגמולי המחיה שיקבל מאגף השיקום.
יש לציין כי אחת הדרכים לתקן את אותה תקרת זכוכית הינה באמצעות ביטול מבחן ההכנסות שבסעיף 7 לחוק הנכים. בעניין זה הוגשה על ידי חה"כ עופר שלח הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תיקון, ביטול מבחן הכנסה (פ/1788), אשר אושרה לקריאה טרומית בהחלטת ועדת שרים מיום 20.7.2014 בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה ייעשה בתיאום עם משרד האוצר ומשרד הביטחון. נכון לעת הזו טרם הוגשה הצעת חוק מטעם הממשלה בעניין זה. עם זאת יש לזכור כי ביטול מבחן ההכנסות אמנם ימנע קיזוז הכנסות מתגמוליו של נכה צה"ל, אולם עדיין לא יביא לשיקוף ריאלי של אבדן ההכנסה מעבודה של הנכה עקב נכותו כיון שהתגמול לנכה צה"ל עדיין יהיה אחיד ולא ייגזר מגובה הכנסת הנכה מעבודה ערב החמרת מצבו.
דרך נוספת שבה יכול עובד להבטיח את רמת הכנסתו לעתיד היא על ידי עריכת ביטוח אובדן כושר עבודה באופן שישקף רמת הכנסה מסוימת. סוג של ביטוח כאמור מובנה ומוטמע בשיטת התגמולים לנפגעי עבודה אולם נכה צה"ל אינו "מבוטח" בהתאם לרמת הכנסתו אלא, כפי שראינו, תגמולי המחיה שיקבל אינם נגזרים מרמת ההכנסה מעבודה של הנכה הספציפי.
אולם בכך לא די, נכה צה"ל כמתואר בדוגמה לעיל, היינו מי שהשתחרר משירות חובה עם דרגת נכות 100% בגין פגיעה בעמו"ש, גם לא יוכל לבטח את רמת הכנסתו באופן פרטי. נכה כאמור, אם יבקש לבטח רמת הכנסה של 15,000 ₪ בשוק הפרטי, ייתקל בהחרגה של חברות הביטוח את הנכות המוכרת באופן שכל החמרה בנכות המוכרת, כפי שבא לידי ביטוי בדוגמא שלעיל, לא תכוסה על ידי חברת הביטוח, והנכה יופנה, בכל החמרה כאמור, לקבלת סעד לפי חוק הנכים, "סעד" אשר רחוק מלשקף את אבדן ההכנסה הממשי של הנכה בפועל.
משמעות הדבר היא כי בעוד ככלל, כל עובד במשק, לרבות בעל רמת הכנסה גבוהה שמעל לשכר הממוצע במשק יכול לפעול במגוון דרכים על מנת להבטיח שימור רמת ההכנסה, גם אם יספוג ירידה קלה, הרי שנכה צה"ל, שאמור לכלכל את צעדיו לעתיד, צריך לקחת בחשבון כי גם אם הכנסתו מעבודה כיום הינה כפל ואף שילוש השכר הממוצע במשק, אין הוא יכול לקחת התחייבויות בהתאם לרמת הכנסה זו, ואין הוא יכול לבטח רמת הכנסה זו. אותו נכה צה"ל צריך להיערך לכך שאם חלילה לא יוכל להמשיך לעבוד בשל נכותו המוכרת, יוכל לקבל, לכל היותר, תגמול שהוא ברמת השכר הממוצע במשק, וזוהי רמת ההכנסה היחידה שהוא יכול "לסמוך" עליה לעתיד.
מובן שתמונת מצב זו, מעבר לכך שמהווה תמריץ אנטי שיקומי לנכי צה"ל, מהווה אפליה לרעה של נכי צה"ל דווקא, לעומת כל עובד אחר במשק.
בעדותו של פרופ' ג'וני גל בפני ועדת גורן הוצגו תגמולי נכי צה"ל ככאלה שמספקים "ריצפה" ומעודדים את נכי צה"ל לעבוד מעבר ל"ריצפה" שמספקים התגמולים לפי חוק. אולם בפועל, בראיה רחבה של מערך הזכויות לנכי צה"ל במקרה של אובדן כושר עבודה, העידוד להשתכרות הוא למעשה עד לרמת השכר הממוצע במשק, זו רמת ההכנסה שנכה צה"ל יכול לראות עצמו "מבוטח" לגביה, מעבר לכך – לא יוכל להסתמך על אותה רמת הכנסה לעתיד.