15 אפריל 2016

 

תזכיר חוק הנכים –סקירה – עיגון הטבות בחקיקה[1]

עו"ד רינת גולד גזית

 

הערות מקדימות

 

  • מטרתו של תזכיר החוק הינה עיגון זכויות הניתנות כיום מכח הוראות האגף בחוק הנכים.
  • נקודת המוצא של עיגון ההטבות ("זכאות נוספת") בחקיקה הינה עיגון מצב קיים, כאשר לעניין זה עמדת ארגון נכי צה"ל הינה שיש לעגן את ההטבות לפי נוסחן המוסכם, ואילו משרד הביטחון עיגן, בנקודות מסוימות, את הנוהג בפועל ולא את נוסח ההוראה, כפי שיפורט במסגרת הסקירה.
  • במהלך עיגון ההטבות בחקיקה נערכו מספר התאמות המיטיבות עם הנכים, כפי שיוצג בסקירה.
  • בהתאם להנחיית משרד המשפטים (בניגוד לעמדת הארגון), ההוראות עוגנו, ככלל, תוך פירוט עקרונות הזכאות והיקפה, וכן התנאים לקבלת הזכאות. כללים מפורטים יותר יהיו בתקנות משלימות לכל תחום זכאות בתזכיר.
  • בנושאים מסוימים עוגן העיקרון בלבד בתזכיר והכללים יעוגנו בתקנות (למשל: זכויות לנכה בחו"ל, ביטול שיקום).
  • עד להשלמת מהלך החקיקה בתקנות ימשיך אגף השיקום לפעול על פי ההוראות ככל שאינן סותרות את האמור בחוק.
  • אין במסמך זה כדי להמליץ על אישור התזכיר או כדי להמליץ שלא לאשר את התזכיר. מסמך זה נועד לשקף בצורה מלאה ומדויקת ככל שניתן את השינויים שיהיו בזכויות הנכים עקב התזכיר, באופן שישמש כלי עזר למקבלי ההחלטות לצורך לקבלת החלטה מושכלת בעניין זה.

 

כללי

 

  • נוסף סעיף "מטרה" לחוק הקובע באופן מפורש את "החובה הערכית והמוסרית המיוחדת של מדינת ישראל כלפי נכי צה"ל וכוחות הביטחון".
  • עדכון תגמולים – החלפת סעיף 3 לחוק: עיגון בחוק של הצמדה למדד במקום הנוהג לפי הסכם 1986 – הצמדה למדד השירותים הקהילתיים. עדכון התגמולים יהיה עם מדד עולה בלבד. במקרה שמדד יורד לא יהיה עדכון של התגמול אולם תהיה התחשבות בכך בעת העדכון הבא. המהלך יחסוך עדכון בדיעבד של התגמולים באמצעות צווים.
  • זכאות לשיקום – לראשונה מוגדרת בחוק הנכים זכאות הנכה לשיקום באחד ממסלולי השיקום: לימודים, שיקום עצמאי, עבודה שכירה.
  • זכויות הניתנות כיום מקרנות ועיזבונות – עמדת הארגון היתה כי יש לעגן כל הזכויות הניתנות כיום מקרנות ועיזבונות בחוק. משרד הביטחון התנגד בטענה שאם הזכאות תהיה מעוגנת בחוק משרד הביטחון אינו יכול לתת אותה עוד מקרנות ועיזבונות והמשמעות היא הגדלת תקציב. הארגון טען כי הזכויות בקרנות ועיזבונות הינן זכויות שיקומיות בעיקרן, אשר כלולות בחובת משרד הביטחון כלפי נכי צה"ל לפי חוק ועל כן ממילא אמורות היו להינתן מלכתחילה לפי חוק. משרד הביטחון הסכים לעגן רק חלק קטן מהזכויות כפי שיפורט בהמשך הדברים.
  • מיקום פרק ההטבות – עמדת הארגון היא כי לא נכון שזכויות נוספות יבואו לפני זכויות היסוד כמו טיפול רפואי, טיפול פסיכוסוציאלי כך שהטבות רפואיות והטבות פסיכוסוציאליות יבואו לפני הטיפול הרפואי וטיפול פסיכוסוציאלי. מוצע שפרק ההטבות יהיה לפני הפרק השמיני. האגף אמור לשקול עמדתו בשנית אולם דומה כי משרד המשפטים יכריע בעניין.
  • עיגון בחוק של זכאות שמקורה בחקיקה חיצונית רלוונטי לנושאים כמו: המלצה לפטור ממכרז של ממ"י – בהתאם לסעיף 54 להוראה 62.01,   סיוע בקבלת הנחה בארנונה (80.04), הנחה מס רכישה (80.07), פטור דמי הסכמה ממ"י (הוראה 80.07), פטור מתשלום אגרת רישום משכנתא (הוראה 80.15), השתתפות בתשלום ביטוח בריאות ממלכתי לנכים מקבלי תגמולי מחיה (50.03). הגבלות על עיקול ושיעבוד רכב רפואי (קיים בחוק הוצל"פ ונשקל כל מקרה לגופו), תו חניה, ערבות מדינה (הוראה 60.01), המלצה לזיכיון לתחנת דלק, המלצה לרכישת רכב מעודפי משרד הביטחון. עמדת משרד הביטחון היא שכיון שמקור הזכאות הוא בחקיקה אחרת לא ניתן לעגן זאת בחוק הנכים והנושא יוסדר בהוראות פנימיות.

 

תגמולי מחיה

  • נערך תיקון להגדרת "נצרך" באופן שבוטלה דרישת העדר הכנסה כדי מחיה כתנאי סף לקבלת נצרך. (אין מדובר בביטול מבחן הכנסות). הבהרה: בפועל הליך העבודה של אישור תגמול נצרך אינו כולל בדיקת סף של הכנסה כדי מחיה והכנסות הנכה באות לידי ביטוי בשלב הקיזוזים בלבד. אולם, בכל הליך שבו סוגיית נצרך הגיעה לבירור בערכאות העלה משרד הביטחון את דרישת הסף של הכנסה כדי מחיה. מבחן הכנסות כתנאי סף לא יהיה רלוונטי עוד.
  • לא עוגנה בהגדרת נצרך אפשרות לקביעת חוסר מסוגלות לעבודה בשל הנכות המוכרת ובהתחשב במכלול נסיבותיו של הנכה, כפי שהיה אפשרי במסגרת הוראה 85.01. הבהרה – הארגון הגיש עתירה מנהלית נגד ביטול הוראה 85.01. ניתן פס"ד את דחה את העתירה. ערעור שהוגש לעליון לא צלח.
  • בוטלה הגדרת הכנסה כדי מחיה- מדובר בהתאמה למצב הנוהג בפועל לפיו "הכנסה כדי מחיה" שווה לתגמול לנכה 100% לפי סעיף 5 לחוק. הבהרה: אמור להיות מעודכן בתקנות אולם לא נעשה בפועל מאז שנות ה- 70 של המאה הקודמת. גם משרד הביטחון אינו יודע להסביר את הקשר בין "הכנסה כדי מחיה" בתקנות לתגמול לנכה 100%. יש אינטרס שהכנסה כדי מחיה תהיה גבוהה כי אפשרות הכנסה שתקוזז באופן חלקי למקבל תגמול נצרך לפי סעיף 7 (ב) לחוק היא עד מחצית הכנסה כדי מחיה וככל שהסכום יותר גבוה היכולת להכנסה בנוסף לתגמול נצרך גבוהה יותר, כמו כן, מהווה תנאי סף לקבלת חפ"ר ובנסיבות מסוימות קבלת תגמול לאלמנת נכה שנפטר, וככל שהסכום גבוה יותר הסיכוי לקבלת תגמולים אלה יגדל.
  • התג"מ עוגן בחוק כחלק מתגמול נצרך תוך שמירה על רמת התגמול הנפרדת בשני שינויים: בוטל תג"מ רמה 1, תג"מ רמה 5 שודרג ורמת התשלום לקבוצת זכאים זו תהיה תג"מ רמה 6. כמו כן בוטלה האפשרות למתן תגמול מחיה לנכה בנכות 10% בשל פגיעה נפשית או פגיעת ראש. הבהרות: הגריעה המפורטת נעשתה כבר במסגרת ביטול הוראה 85.01. בהוראה 85.02 שהחליפה את הוראה 85.01 בוטלה הזכאות לתג"מ רמה 5 אשר נותרה אפשרית רק במסגרת וועדת חריגים שהאגף הכריז עליה אולם בפועל, כפי הנראה, לא היתה פעילה. במסגרת התזכיר חוזרת אפשרות ההכרה בנכה בדרגת נכות נמוכה מ- 50% המוכר בגין פגיעות פיזיות בלבד, לקבלת תגמול מחיה כרוני. הקושי הוא בכך שנוכח ביטול האפשרות להתחשב במכלול נסיבותיו של הנכה (לרבות גיל ומקצוע אשר מתחשבים בהם בנפגעי עבודה), הסיכוי שייקבע לגבי נכה כאמור שהוא אינו מסוגל לעבודה הינו נמוך ביותר.
  • קיזוזים מתגמול נצרך – עוגנו בצורה מפורטת הקיזוזים שמבצע האגף לפי סעיף 7 (ב) לחוק ולפי סעיף 7 (ג) לחוק. חשיבות מיוחדת לעיגון הכנסות שלא יקוזזו לפי סעיף 7 (ג) לחוק, דבר שעד לעיגון נעשה לכאורה בניגוד לחוק תוך איום של האגף שיתחיל לקזז הכנסות כמו קצבת זקנה. יש חשיבות בעצם הפירוט ותחימת מסגרת הקיזוזים בחוק באופן שהנכים יוכלו להבין מראש את זכויותיהם (למשל : קביעה מפורשת שלנכה בעל דירה אשר שוכר דירה ומשכיר דירה- הכנסות משכ"ד בנסיבות אלה לא יקוזזו), התייחסות להכנסות מעבר להכנסות הנכה הינן רק של בת זוגו של הנכה ולא כל התלויים.
  • הגשת בקשה לנצרך אחרי גיל פרישה רק לנכה שקיבל לפני כן תג"מ – בנוסח המקורי של התזכיר לא היה אפשרי כלל. בנוסח האחרון – אפשרי ככל שמדובר במי שלפני הגיעו לגיל פרישה קיבל תג"מ. נוכח עיגון התג"מ בחוק, בפועל לכאורה חסר משמעות. לא יאפשר הגשת בקשה לנצרך למי שלפני הגעתו לגיל פרישה ענה מהותית על התנאים המזכים בנצרך והעיכוב בהגשת הבקשה היה בשל עיכוב בהגשת תביעה/עיכוב בתהליכי ההכרה.
  • תגמול פרישה מוקדמת – נוספה אפשרות מיטיבה לנכה המקבל תגמול פרישה מוקדמת לעבוד עד מחצית הכנסה כדי מחיה, בדומה לנצרך. עם זאת קושי בשל התעלמות ממכלול הנסיבות, כמפורט בהתאמה ביחס לנצרך בעיגון תג"מ רמה 2.
  • עיגון הטבות – "זכאות נוספת" – כללי
  • הוגדר אשפוז ממושך – אשפוז רצוף לתקופה של שישה חודשים עקב הנכות המוכרת. על פי המצב הנוכחי אשפוז ממושך מתייחס גם לאשפוז שלא עקב הנכות, דבר הגורר קיזוז זכויות מסוימות גם אם היו מאושפזים אשפוז ממושך שלא עקב הנכות המוכרת. הגדרת אשפוז ממושך עקב הנכות המוכרת בלבד מיטיב במובן זה. עם זאת יש הוראות המתייחסות לאשפוז כרוני, וצמצום לשישה חודשים בלבד משפיע על הזכאות. אופן ההשפעה – על פי פירוט בזכאויות עצמן בהמשך.
  • הצמדת הטבות למדד המחירים לצרכן אלא אם ייקבע אחרת בתקנות ועדכון כל ההטבות ב- 1 בינואר בכל שנה. אם יש ירידה במדד לא תהיה ירידה בגובה ההטבה אולם הדבר יבוא בחשבון בעת העדכון הבא – תיקון זה מבטיח עדכון שיטתי וקבוע של ההטבות. כיום לא כל ההטבות כוללות מנגנון הצמדה ועל כן נשחקות. עם זאת – יש הטבות המעודכנות כיום פעמיים בשנה וכעת ירד לעדכון אחד (מענק נישואין, ניידות לרכב מדינה), כיום עדכון ההטבות נעשה סמוך למועד ביצוע תשלום ההטבה, כך שהטבה משולמת בערך מעודכן. עדכון אחד בשנה בתאריך קבוע יביא לפער שיכול להגיע למספר חודשים עד כמעט שנה (דמי חימום) בין מועד העדכון למועד ביצוע התשלום.
  • משרד הביטחון מוכן לעגן בתזכיר סכומי הטבות מוצמדים גם בהטבות שאינן כוללות מנגנון הצמדה.
  • נכה שאינו תושב ישראל – נקבעה סמכות לשר הביטחון לקבוע בתקנות אילו הטבות לא יינתנו לנכים בחו"ל או שיינתנו בתנאים אחרים. סעיף זה משקף את הוראה 80.25 שעניינה תשלום הטבות לנכים שמקום מושבם בחו"ל. הוראה זו אינה עומדת בהלימה עם פסה"ד של ביהמ"ש העליון בעניין נאמן אשר קבע כי נכי צה"ל זכאים להטבות ללא קשר למקום מושבם. פס"ד זה פורש על ידי משרד הביטחון כמתייחס לרכב רפואי בלבד, וזהו הנושא היחיד שהוסדר על ידי משרד הביטחון בעקבות פס"ד נאמן (עע"מ 4515/08). פניות של הארגון לאגף בבקשה להסדיר את הנושא בהתאם לפס"ד נאמן לא הניבו כל התקדמות בנושא.
  • הגדרת "תושב ישראל" – "מי שהתגורר בישראל.. 183 ימים לפחות, ב- 12 החודשים שקדמו למועד בו התמלאו התנאים לקבלת הזכאות הנוספות המבוקשת על ידו.." בעייתי במובן זה שעשוי להביא לכך שנכה אשר באופן מקרי שהה בחו"ל יותר מ- 183 יום (טיול, טיפול) יימצא עצמו בסוף שנה עם תשלומי יתר כאילו הוא תושב חו"ל, בעוד שלכל עניין אחר הוא נחשב תושב ישראל, לרבות תשלום מיסים. משרד הביטחון מסרב לאפשר התייחסות למרכז החיים של הנכה כמקובל במדינה בהקשרים אחרים.
  • זכאות לנכה הזכאי גם לזכויות לפי חוק משפחות חיילים – ניתנה סמכות לשר הביטחון לקבוע בתקנות אם ובאילו תנאים תינתן הטבה לפי חוק הנכים אם הנכה זכאי להטבה דומה גם לפי חוק משפחות חיילים. בעייתי כיון שהיום לא מוסדר כלל והמשמעות היא שעד להסדרה בתקנות לא תהיה זכאות כפולה. יש להפוך את ברירת המחדל בדומה לזכאויות כפולות בחוק משפחות חיילים.
  • ערעור בנושא הטבות לוועדת ערעורים במקום עתירה מנהלית – (בדומה להסדר לפי חוק משפחות חיילים) המשמעות: אין אגרה וניהול ההליך אמור להיות בחינה יסודית של ההחלטה ולא רק סבירות ההחלטה כמו בעתירה מנהלית. עם זאת – חשש לניהול ממושך יותר ופחות יעיל של הליכים.

סימן ב' – זכאות נוספת לדיור

  • זכאות לשכ"ד לבעל דירה שצריך להחליף דירה בשל גיל – הזכאות לפי סעיף 79 להוראה 60.06 – מדובר בנכה בדרגת נכות 50% לפחות שיש בבעלותו דירה שאינה מתאימה למגוריו מחמת גיל ו/או מצב רפואי. נכה כאמור יכול לשכור ולהשכיר דירה ולקבל את ההפרש למשך שלוש שנים. בהוראה כתוב : "מחמת גיל". בתזכיר ציינו במפורש גיל 65. במשרד הביטחון טוענים שכך נוהגים בפועל. חוסם לכאורה אפשרות לנכה בגיל צעיר מ- 65, שעדיין נזקק להחלפה בשל גיל, לקבל את הזכאות.
  • ילדו של נכה לפי החוק הוא עד גיל 21 ולא עד גיל 18 – בהוראת שכ"ד מוזכר פעם אחת ילד עד גיל 18 אולם עם עיגון בחקיקה יש "ליישר קו" עם הגדרת ילד בחוק. מבחינת משרד הביטחון תיקון כמבוקש יהיה שינוי מצב קיים.
  • הלוואה לנכה בעל פגימה בגפיים תחתונות – על פי ההוראה מתייחס לנכה 30-34% באופן שיצר עיוות כיון שלפי הנוסח הקיים בהוראה נכים בדרגת נכות 35-39% על גפיים תחתונות יהיו זכאים להלוואה נמוכה יותר מנכים בדרגת נכות 30%-34% בגפיים תחתונות – נוסח התזכיר מתקן את העיוות בהוראה והזכאות הגבוהה יותר תורחב גם לנכה בדרגת 35%-39% בגין פגיעה בגפיים תחתונות.
  • סיוע חוזר להתארגנות ראשונית לנכה שהתגרש – שינוי באופן ניסוח הזכאות – הזכאות בהוראה היא לנכה שהתגרש ו: "עזב דירה משותפת על ציודה מלא/ חלקי" בתזכיר כתבו: "לנכה שהתגרש והשאיר רכושו לגרושתו". לכאורה פתח לצמצום.
  • מענק שנתי לאחזקת בית או דירה – במקום "משותק" כפי שכתוב בהוראה וכפי שכתוב היה בנוסחים קודמים של התזכיר, נכתב: פרפלג וקוודרופלג. בכך הושמטה זכאות להמיפלג שגם הוא משותק ויכול להגיע לנכות של 100%+
  • שער חשמלי – כנ"ל נגרע המיפלג.
  • מענק מעלית – על פי הזכאות בהוראות ניתן רק לפרפלג וקוודרופלג. בתזכיר נוספה זכאות כאמור גם לנכה קטוע שתי גפיים תחתונות.
  • רכישת דירה של משרד הביטחון על ידי אשת הנכה שהתגורר בה – לפי המ"ב 45.15 זכאות אשת הנכה לרכישה גם אם הנכה לא החל בהליך רכישת הדירה טרם פטירתו. על פי התזכיר אפשרות זו תבוטל ותישמר זכאות האישה לרכישת דירה של משרד הביטחון בה התגורר הנכה רק אם הנכה החל בתהליך הרכישה לפני שנפטר. משרד הביטחון טוען שכך נוהג בפועל.
  • רכישת דירה ע"י נכה: (המ"ב 45.15) – בכל הנוגע למחוסר דיור יתווספו   החריגים המאפשרים לראות במי שיש לו חלק מדירה שאינו יכול לממשה מחוסר דיור, סעיף חדש אשר נוסף באנלוגיה לזכויות נכים שנכותם אינה מיוחדת ועל פי המצב בפועל. מדובר במצב שנכה בנכות מיוחדת הוא בעל דירה מבלי שקיבל סיוע בדיור ונאלץ להחליף את הדירה כיון שאינה מתאימה לו, יקבל את הסיוע לפי הסעיפים (1) (א)(ב) ובין שווי דירתו שנמכרה.

סימן ג' זכאויות נוספות לרווחה כלכלית

 

  • מענק מס הכנסה – מעגן שינוי חד צדדי של ההוראה. הזכאות מוגדרת בתזכיר כזכאות המחייבת הגשת בקשה למרות שבהוראה התקפה נקבע במפורש כי מדובר בזכאות אוטומטית שאינה מחייבת הגשת בקשה. כמו כן בתזכיר צוין כי הזכאות היא עבור הכנסה מיגיעה אישית, למרות שתנאי זה אינו קיים בהוראה.
  • מענק הבראה – השימוש בביטוי "אשפוז ממושך" משמעו אשפוז של 6 חודשים בגין הנכות המוכרת ואילו על פי ההוראה דמי הבראה לא ישולמו למי שמאושפז אשפוז כרוני. (עם זאת יש לזכור כי אשפוז ממושך על פי התזכיר הוא רק אשפוז בנכות המוכרת ולפי ההוראה כל אשפוז)
  • מענק הבראה לנכים עיוורים – על פי ההוראה נכה עיוור עד גיל 50 היה זכאי ל 28 ימי הבראה ומגיל 50 ל – 42 ימי הבראה. בתזכיר תוקן כך שכל נכה עיוור זכאי ל- 42 ימי הבראה אף אם טרם מלאו לו 50. מתייחס לנכים עיוורים בנכות מיוחדת בלבד.
  • מענק לידה לנכה חד הורית – בתזכיר עוגן כי המענק ישולם עבור כל ילוד ולא עבור כל לידה למרות שהדבר אינו מוסדר מפורשות בהוראה ולמרות שמשרד הביטחון טען כי בפועל שילם עבור כל לידה ולא עבור כל ילוד. (מדובר בסכום של כ 6000 ₪).
  • דמי חימום – על פי ההוראה יש זכאות לדמי חימום מוגדלים לנכים בנכות מיוחדת כוללת (מצב רפואי של 100%+ אולם מוכרים בקשר של החמרה בלבד). הזכאות הושמטה.
  • סיוע לכיסוי חובות – נקבע במפורש כי אם נכה קיבל בסכום נמוך מהסכום המרבי, הוא יוכל לקבל את יתרת הסכום לפי שיעורו המעודכן. הארגון דרש שאם דרגת הנכות עולה יינתן ההפרש לפי דרגת הנכות החדשה. משרד הביטחון הסכים להפריד בין שני מצבים: מצב אחד של עליה רגילה של דרגת נכות לאורך השנים – האגף בעמדתו שלא יעלה הסכום של הסיוע לכיסוי חובות לפי דרגת הנכות החדשה ואולם במצב השני, כשדרגת נכות עולה עקב עדכון נכות רטרואקטיבית אחרי ניהול הליכים כאשר התקופה הרטרואקטיבית "מכסה" את התקופה שבה ניתן הסיוע בכיסוי חובות – סכום הזכאות לסיוע בכיסוי חובות יתעדכן בהתאם לדרגת הנכות החדשה וזאת בהתאם לפס"ד לופו. לא עוגן מפורשות ומבחינת משרד הביטחון נכלל בסעיפי תחילת זכאות להטבות. כמו כן, לפי ההוראה יש סמכות לחרוג מהנסיבות שבהוראה (לרבות "עקב נכותו") אולם בתזכיר עוגנה רק סמכות לחרוג בסכומים ולא בנסיבות.
  • דמי חכירה והיוון לנכים בנכות מיוחדת – בתזכיר נקבע: " סיוע לפי סעיף קטן זה יינתן רק לנכה ששילם עובר להגשת בקשתו דמי חכירה שנתיים;" הסעיף אינו מופיע בהוראה, מגביל את הזכאות להיוון רק למי שקודם שילם דמי חכירה. לכאורה מצמצם זכאות משמעותית. משרד הביטחון טוען שכך נוהג בפועל.
  • השתתפות בעלות הובלת רכב לחו"ל לנכה בנכות מיוחדת ( סעיף 74 להוראה) – זכאות הושמטה. באגף נטען שהזכאות אינה מוכרת ואינה מיושמת בפועל.

 

סימן ד' זכאויות נוספות סוציאליות

  • זכויות שיקומיות לעיוורים מקרנות ועיזבונות : כל שעוגן בתזכיר הוא: לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת בשל עיוורון: סיוע מדי 42 חודשים לרכישת מחשב ותוכנות ייעודיות בסכום שלא יעלה על 20,000 ₪. סיוע מדי 3 שנים לרכישת טלפון סלולרי בסכום שלא יעלה על 5000 ₪. יש ציין כי תקרה של 20,000 ₪ לא קיימת בהוראת קרנות ועיזבונות. לא ברור ע"ס מה נקבע סכום זה דווקא ועד כמה הוא ריאלי. ביחס לנכים עיוורים 100%+ הושמטה זכאות למחשב נוסף ותוכנות ייעודיות לנכה עובד לפרנסתו.
  • מימון פנימייה לילדי נכה- (1) על פי ההוראה הזכאות היא לפי גובה ההוצאה בפועל. בתזכיר החדש הוסיפו תקרה של 2000 ₪ להשתתפות. לא ברור על סמך מה נקבע והאם ריאלי. (2) הותירו על כנו את הנוסח הפוגעני בדבר בצורך בהוצאת הילד מהבית עקב הנכות, ביחס לפנימיות, צהרונים, מעון. (3) עוגן בחוק סיוע מקרנות ועיזבונות במימון צהרונים וקייטנה לילדי לאישה נכה חד הורית.
  • זכויות בן משפחה של נכה מאושפז – לפי הוראות קודמות לא היתה מגבלה לתשלום החזר עבור אבדן הכנסה עבור מספר בני משפחה. בתזכיר הגבלה לבן משפחה אחד בלבד תוך מתן אפשרות חריגה לאשר החזר עבור אבדן הכנסה עבור בן משפחה נוסף. כמו כן, בנוסחי טיוטה של ההוראה אמור היה להינתן גם מענק ראשוני. בנוסחים קודמים של התזכיר היה סעיף סל שאמור היה לאפשר מתן הזכאות כאמור אולם במהלך הדיונים משרד הביטחון הודיע שאין כוונה לתת מענק כאמור וסעיף הסל בוטל.
  • סימן ה – זכאות נוספת לניידות
  • סמ"ק לרכב – הומר בטווח זכאות, אם לא יימצא רכב בסמ"ק הגבוה – משרד הביטחון הצדיקו את הצורך בשמירת האפשרות לרדת בסמ"ק בכך שהסמ"ק אינו מדויק ורכב 1800 סמ"ק למשל, יכול להיות בספר הרכב 1799 סמ"ק, ואז לכאורה יהיה בניגוד לחוק לבחור בו כרכב יציג. כמו כן הצביעו על כך שבעבר הרכב היציג שנמצא מתאים, על דעת הארגון, היה רכב נמוך מרכב הזכאות ורצו לשמור את האפשרויות למקרה דומה, אם יהיה, בעתיד (נעשה בהקשר של רכב 3800 סמ"ק). יש לזכור כי הליך בחירת הרכב היציג אמור להישמר ולכלול את מעורבות הארגון, ובהמשך יעוגן בתקנות.
  • סיוע ברכישת רכב ראשון – עוגן בתזכיר סיוע של 85% במענק ו – 15% בהלוואה. זה הנוסח הקבוע בהוראת הרכב התקפה, אף שמשרד הביטחון אינו נוהג כך בשנים האחרונות, אחרי ששינה באופן חד צדדי את הזכאות לסיוע למענק 80% והלוואה 20%, כפי שאף עיגן בנוסחים ראשונים של התזכיר.
  • החלפת רכב רפואי – כל הכללים להחלפת רכב רפואי יעוגנו בתקנות. בחוק עוגן סעיף מסמיך. מועדי החלפה שעוגנו הינם 42 חודשים, למעט רכב שהותקן בו אבזור העולה על מחצית מערכו – אז ההחלפה היא כל 5 שנים. יש לציין כי על פי ההוראות הגבלה להחלפה כל 5 שנים בלבד של רכב מאובזר קיימת רק ביחס לרכב שנרכש בחו"ל. בתזכיר הרחיבו זאת לכל הרכבים בטענה שכך נוהגים בפועל.
  • זכאות לרכב לנכה מאושפז – על פי ההוראה כאשר מדובר בנכה באשפוז קבוע המשפחה תקבל רכב 1600 סמ"ק לשימושה ולא רכב לפי הזכאות של הנכה. בתזכיר אשפוז ממושך הוא 6 חודשים בלבד. על פי ההוראה אשפוז בצפי של 6 חודשים לא היה נחשב, לכאורה, אשפוז קבוע והנכה היה מקבל רכב לפי דרגת הנכות ולא רכב לשימוש המשפחה.
  • עדכון דמי ניידות – בחוק עוגנו סכומי הניידות המשולמים כיום ומנגנון ההצמדה שעוגן הוא לפי : "הוראות החשב הכללי המפורסמות מעת לעת". הצמדה זו לתעריפי החשכ"ל, אינה משקפת את הנוסחה המקשרת בין הק"מ לפי החשכ"ל וכל רמה של דמי ניידות, על ה% הנוספים בקטגוריות השונות. נוסחת חישוב הניידות אובדת ולא באה לידי ביטוי בתזכיר. אי אפשר יהיה להבין את הקשר בין ההצמדות לסכומים, ויש חשש שההצמדות בעתיד לא ייעשו כראוי והזכאות תוסיף ותיפגע.
  • זכאות לרכב במקרה של הכרה בהחמרה – נוספה דרישה שהנכות המוכרת תהיה לפחות מחצית ע"ח השירות. דרישה זו אינה קיימת בהוראה כיום ומדובר בצמצום זכאות.
  • אביזרי עזר לרכב – על פי הנוסח בתזכיר ההתאמה היא "עקב נכותו" – בפועל ולפי ההוראה (למשל ס. 89 להוראה) לא רק עקב נכותו אלא גם מגבלות אחרות/ מצבו הגופני הכללי של הנכה. הנוסח עשוי לצמצם.
  • זכאות נוספת לניידות לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת שהוכרו לפי סעיף 5(5) – לא עוגנה זכאות כאמור למרות שזכויות נכים אלה אמורות להיות מושוות לזכויות קטוע.
  • רכב בבעלות המדינה מוגדר כרכב בנפח מנוע 3200 סמ"ק – הגדרה/הגבלה שאינה קיימת בהוראה ולכאורה מצמצמת. עם זאת, ללא הגדרת סמ"ק אין גם מינימום מחייב.
  • עדכון ניידות לרכב מדינה – לפי ההוראה מעודכן לפי מדד השמנים והדלקים פעמיים בשנה. לפי התזכיר יעוגן פעם אחת בשנה בחודש ינואר.
  • החלפת רכב מדינה – נוסח התזכיר מדבר על "סיוע" בעוד שבפועל מדובר בהחלפה ולא סיוע בהחלפה. כ"כ נוסף תנאי "ובלבד שבמועד ההחלפה יחזיר את הרכב הקודם לידי משרד הביטחון".
  • רכב רפואי שיקומי – בתזכיר נקבעה הזכאות בלבד. פרטים יעוגנו בתקנות.
  • רכב חלופי – זכאות לרכב חלופי על פי התזכיר מותנית במלאי. תנאי של מלאי לא מופיע בהוראה אולם מתקיים דה פקטו באופן התנהלות המאגר ויישום הזכאות. עמדת משרד הביטחון היא שאם יהיה תנאי של מלאי המשמעות היא שיהיה על אגף השיקום להחזיק מלאי בלתי מוגדר מראש של רכבים שיתנו מענה לכל צורך שעשוי להתעורר. מנגד, התניית הזכאות במלאי מבלי להתייחס למלאי מינימלי עלולה להביא ל"ייבוש" המאגר וביטול הזכאות בפועל.
  • החלטות קצין תגמולים ברכב- החלטות הנוגעות לרכב אשר לכאורה אינן מערבות היבטים רפואיים (למשל – אישור זהות בן משפחה לנכה הזכאי לרכב רפואי ואינו מחזיק ברישיון נהיגה) יתקבלו על ידי הממונה על רכב רפואי אשר יקבל מינוי של קצין תגמולים.
  • סימן ו' זכאויות נוספות רפואיות
  • הגדרת טיפול רפואי – הגדרת טיפול רפואי בסעיף זה מתייחסת רק ל"הטבות נוספות רפואיות" ובהקשר זה לטיפול לנכה מתבגר ואיבר זוגי. ההגדרה בסעיף זה אינה מחליפה את הגדרת טיפול רפואי לנכות המוכרת לפי סעיף 43 לחוק. עם זאת, משרד הביטחון מסרב להכיר בסיכום שהיה עם האגף לפיו נכות המוכרת לפי ההוראה תילקח בחשבון במסגרת הליכי ביטול שיקום או בחינת כושר תעסוקה.
  • חמי מרפא – על פי הוראת חמי מרפא כנוסחה כיום, טיפול בחמי מרפא הינו טיפול רפואי ועל כן לכאורה לא היה מקום לעגנו בחוק, בדומה לטיפולים רפואיים אחרים שאינם מעוגנים בחוק. יחד עם זאת, חמי מרפא שונה מטיפול רפואי רגיל אשר ניתן לנכה ספציפי בהתאם לצורך קונקרטי, כיון שהוא ניתן לפי כללים שנקבעו מראש ונגזרים מסוג הנכות וגובה דרגת הנכות בלבד, מבלי שהנכה נידרש להוכיח צורך קונקרטי בטיפול בחמי מרפא. במובן זה, התעקשות על התייחסות לחמי מרפא כאל טיפול רפואי עלולה להביא להתייחסות מלאה לחמי מרפא כאל טיפול רפואי באופן שכל נכה יידרש להוכיח צורך ספציפי בטיפול זה, דבר שעלול להוביל לצמצום גדול של הזכאות. מעבר לשאלת מיקום הסעיף בחוק, לגופו של עניין, רכיבי הזכאות לחמי מרפא נותרו ללא שינוי לרבות זכאות לנסיעות, לינה ותט"ר. יתרה מכך, על פי התזכיר בוטלה ההסתייגות הקיימת כיום בהוראה לפיה הלינה תינתן רק במקרה שהטיפול ניתן במקום מרוחק ממקום מגוריו של הנכה. במובן זה הזכאות ללינה במסגרת טיפול חמי מרפא מוגנת על פי התזכיר יותר משהיא מוגנת על פי ההוראה.
  • גרירת זכאות חמי מרפא – הארגון ביקש לעגן אפשרות לגרור משנה לשנה את הזכאות בשל בעיות טכניות בביצוע הזמנות. מה שעוגן בחוק הוא קביעה שאי אפשר לגרור משנה לשנה אלא אם קבע השר אחרת בתקנות. עד להתקנת תקנות אמורים להמשיך לפעול לפי ההוראות התקפות כלל שאינן סותרות את האמור בחוק. כיון שבהוראה לא מעוגנת אפשרות גרירה משנה לשנה יש חשש שעד להתקנת תקנות (דבר שאמור לארוך עד שנתיים אולם בפועל צפוי לארוך זמן רב יותר) האגף יסרב לאשר גרירת זכאות כיון שיהיה בניגוד להוראה מפורשת בחוק.
  • חסימת אפשרות לתשלום רטרואקטיבי של חמי מרפא- ככלל, על פי התזכיר, כל הטבה תשולם רטרואקטיבית אלא אם קבע השר אחרת בתקנות. במקרה זה מצאו לנכון לקבוע כבר בחוק כי חמי מרפא לא ישולם רטרואקטיבית ובכך נחסמה אפשרות לעגן בתקנות אפשרות לתשלום חמי מרפא בצורה אחרת (שווי כספי למשל) רטרואקטיבית. יש לציין כי בתזכיר נשמרה אפשרות למתן טיפול בחמי מרפא למי שטרם הוכר אולם זכאי לטיפול רפואי בעת הליך בירור תביעה.
  • טיפולי שיניים – הסעיף בתזכיר מתייחס למי שאינו מוכר בגין פגיעה בשיניים ומקבל טיפול שיניים כהטבה. אפשרות החריגה בתזכיר מנוסחת ביחס לקבוצת הזכאים שמפורטת בתזכיר בלבד, ואילו בהוראה אפשרות החריגה, לכאורה מתייחסת לכל טיפול שיניים החורג מהזכאות המפורטת בסעיפי הזכאות (סעיף 41 להוראה).
  • ציוד עזר ביתי – הושמטו זכאויות לרשם קול נייד וחמש קלטות, טלפון לחצנים, שמיכות צמר, שעון לנכה פגוע יד 80% – הסיבה: "לא ניתן כיום", היינו – לא מוכחש שיש זכאות וניתן בעבר, בשלב מסוים הפסיקו לתת את הציוד על פי הזכאות וכעת מבקשים לעגן זאת. באופן דומה הושמטה זכאות להמיפלג לזוג כפפות לפי חוזר 310.
  • ציוד עזר חד פעמי – על פי ההוראות יש ציוד עזר אשר ניתן באופן חד פעמי. עמדת הארגון לעניין זה היתה כי משעה שקיבל על עצמו משרד הביטחון אחריות לאספקת פריט שאמור להקל על הנכה בפעולות היומיום עקב הנכות המוכרת, לא ניתן להסתפק באישור חד פעמי. עמדת הארגון התקבלה ונקבע בתזכיר כי אספקה חד פעמית משמעה עד שלא ניתן לתקן/לעשות שימוש בפריט על פי אישור יצרן.
  • ציוד עזר לנפגעי כוויות/צלקות (תוספת ראשונה סימן יא) – צלקות. הזכאות בסיוע המוגבר הינה למזגן נוסף של 2.5 כ"ס ולא במקום מזגן אחד של 1.5 כ"ס. כך היה גם בנוסח הקודם של התזכיר.
  • אביזרי עזר לעיוורים – בחוק סעיף מסמיך בלבד, פרטים יעוגנו בתקנות.
  • אביזרי עזר לנכה החי בגפו – התקבלה הערת הארגון כי אשת הנכה אינו תחליף לאביזר עזר כמו כפתור מצוקה, למשל, ובזכויות בקטגוריה זו בוטל התנאי שהנכה החי בגפו, במקומות הרלוונטיים.
    • דמי ביגוד לנכים עיוורים – הסכום עלה מ 1592 ₪ בשנה ל- 2645 ₪ בשנה. (הושוו לרמת זכאות של קוודרופלג)
  • דמי ביגוד – לא עוגנה זכאות לדמי ביגוד לנכים המשתמשים במשחות בהתאם פסיקת ביהמ"ש העליון ובהתאם להתחייבות משרד הביטחון משנת 2009.

 

  • דמי ביגוד לפרפלג וקטוע גפיים תחתונות – נוסף תנאי של נכות מיוחדת שלא קיים בהוראה. כמו כן הושמטה זכאות לדמי ביגוד לנכים בנכות מיוחדת כוללת.
  • סיוע למימון צרכים מיוחדים – תוספת משקולות רפואיות. מבחינה מהותית עמדת הארגון היא שמדובר בטיפול רפואי ולא צריך לעגן זאת במסגרת ההטבות, מה גם שאין מדובר בזכאות מוגדרת מראש אלא בזכאות לפי שיקול דעת. אם מדובר בהטבה נכה לא יוכל לקבל זאת בתקופת בירור התביעה כשהוא כן זכאי לטיפול רפואי. כ"כ, בטיפול רפואי הרופא המוסמך מתחשב בנכות הכוללת לנכה המוכר בהחמרה ואם מדובר בהטבה עשוי להתחשב רק בנתח המוכר. ייתכן שהפתח לתשלום רטרואקטיבי התרחב אולם בסיוע מסוג זה יש חשיבות לסיוע "בזמן אמת" ולא רטרואקטיבית.
  • מענק נעלים – מעוגן בהוראה החלק המתייחס לזכאות אוטומטית בעוד שהזכאות לנעל מותאמת הינה, לשיטת אגף השיקום, טיפול רפואי. על אף שאבחנה זו הינה מלאכותית, המשמעות המעשית היא שמענק נעליים אוטומטי ישולם תמיד רטרואקטיבית, דבר שלא היה מתאפשר אם גם חלק זה היה מוגדר כטיפול רפואי.
  • דמי נסיעות מטעמים רפואיים – אוחדה זכאות לפי הרמה הגבוהה.
  • ועדת חריגים – לפי אחד העקרונות המנחים של משרד הביטחון במסגרת התזכיר, לא תהיה סמכות חריגה לבעל תפקיד יחיד. בהתאם לכך יש נושאים שהיו בסמכות בעל תפקיד יחיד ועברו לסמכות ועדת חריגים. למשל סמכות חריגה במקרים נדירים היתה נתונה לס' ר' האגף ור' היחידה לארצית לשירותי שיקום וכעת יועבר לוועדה. (להשלמת התמונה: הרכב ועדת חריגים כפי שצפוי להיות באגף משפחות: בכל הנוגע לס.ק. (א): ר' אגף או ר' היחידה לתגמולים והטבות, ר' חטיבה נוסף שהנושא בתחום אחריותו, נציג אכ"ס, משפטן, נציג את"ק. הרכב ועדת חריגים לחוק משפחות בכל הנוגע לס.ק. (ב) (מה שהיה בסמכות ר' היחידה לשירותי שיקום או ר' האגף): – כנ"ל ללא את"ק.
  • ועדת חריגים למקרים נדירים – ההוראה מתייחסת למצבים שאינם מזכים בסיוע. על פי התזכיר הסיוע יהיה אפשרי רק ב"שירותים והחזר הוצאות שאינם מוסדרים …" יש חשש שבכך תבוטל הזכאות דה פקטו.
  • פרק שני 2 – טיפול פסיכוסוציאלי ושיקום בלימודים ובתעסוקה
  • הערה כללית – כפי שצוין בפתח הדברים, יש חשיבות רבה לכך שלראשונה מעוגנת בחוק הראשי הזכאות לשיקום וטיפול פסיכוסוציאלי. בפרק זה עוגנו, ככלל, העקרונות, ופרטי הזכאות יהיו בתקנות.
  • צמצום קטגוריה של הלוואה – הושמטה קטגוריה למתן הלוואה כפי שמופיעה בהוראה לשיקום עצמאי "לצורך פתרון בעיות אישיות ומצב של מצוקה כספית". לטענת משרד הביטחון לא פועלים לפי סעיף זה והוא אות מתה.

תיקונים נוספים בחוק

  • תשלומי יתר – הרחבת סמכויות קצין תגמולים לגבות תשלומי יתר לעומת המצב הקיים כיום, לרבות אפשרות הצמדה של תשלומי יתר למדד, דבר שלא נעשה כיום. עיגון בחוק של הגבלת גביית תשלומי יתר לשבע שנים. הערה נוספת, בין השאר, משרד הביטחון מסרב להכיר בכך שעשוי להיות חוב שהוא אינו בר גביה, למשל כזה שנוצר בשל טעות של האגף שנכה לא היתה כל דרך לדעת עליו.
  • תיקון סעיף 18 לחוק – מאימתי משלמים הטבות: תיקון הסעיף באופן שתשלום הטבות רטרואקטיבית יהיה כמו תשלום תגמולים רטרואקטיבית (אלא אם שר הביטחון קבע בתקנות אחרת לגבי הטבה). הנוסח מעגן למעשה את פסה"ד של ביהמ"ש העליון בעניין לופו.
  • תשלום רטרואקטיבי שאמור היה להיות משולם אוטומטית ולא שולם בשל טעות של האגף – יוגבל לתשלום לשבע שנים. (משרד הביטחון רואה בכך סימטריה מול גביית תשלומי יתר המוגבל לשבע שנים).
  • תשלום רטרואקטיבי של הטבה המחייבת הגשת בקשה – אם יוגש תוך 30 חודשים מהמועד שמלאו התנאים לקבלת ההטבה תשלום ההטבה מיום שמלאו התנאים לזכאות. אם יוגש אחרי 30 חודשים התשלום יהיה מיום הגשת הבקשה. הנוסח המקביל בחוק לגבי תגמולים מחיל עקרון זה אולם ל – 24 חודשים ולא 30 חודשים.
  • הוספת סעיף 18 ב – תשלום תגמולים והטבות המשולמים באיחור – על תשלום תגמולים רטרואקטיבית חל חוק הקצבאות (פיצוי בעת איחור בתשלום) המגביל תשלום ריאלי לפי החוק לעשר שנים בלבד. אם נידרש תשלום רטרואקטיבי לתקופה העולה על עשר שנים הוא יעשה בערכים נומינליים. עד עתה הוראות אלה חלו על תגמול בלבד שכן הטבות אינן מכח חוק. עם עיגון ההטבות בחקיקה מגבלה זו אמורה היתה לחול גם על הטבות. על מנת למנוע זאת נוסף סעיף 18 ב לחוק אשר למעשה מבטל את תחולת חוק הקצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום) על כל התשלומים מכח החוק (גם תגמולים) באופן שתשלום המשולם באיחור ישולם בערכים הריאליים ליום התשלום כפול תקופת הזמן לתשלום, ללא מגבלת שנים. לא יחול חוק פסיקת ריבית והצמדה והתשלום אינו נושא ריבית.
  • זכאות לאלמנת נכה פעילות מבצעית 50% שנפטר – יש לתקן סעיף 20 א – ולהוסיף הזכאות האמורה כפי שמעוגנת בהוראות אגף משפחות.
  • תיקון סעיף 20 א(ב) לחוק – הוספה יש מאין הוראה לקיזוז קצבת שאירים מתגמולי אלמנת נכה שנפטר והיה נצרך. לטענת משרד הביטחון כך נוהגים בפועל, למרות שלכאורה ללא סעיף מסמיך ובניגוד לאמור בחוק.
  • תיקון סעיף 40 – נכה במאסר – נוסף שיקול דעת לקצין תגמולים לתת הטבות לנכה במאסר, למעט בנושא שיקום.
  • טיפול רפואי לנכה שהגיש תביעה – סעיף 43 ב (א) – משרד הביטחון מסרב לעגן טיפול נפשי בשלב זה, אף שבפועל ניתן טיפול בשלב הגשת התביעה (כשמשולב עם טיפול בי"ח).
  • הועדה לפנים משורת הדין – נציג הארגון יהיה חבר בוועדה. לא יהיה בעל תפקיד בארגון אולם ימונה בהתאם להמלצת יו"ר הארגון. ביטול אפשרות למתן סיוע לפנים משורת הדין למי שאינו מוכר לפי חוק הנכים (למשל – אשרת נכה שנפטר והנכה הותיר לה חובות אשר אין חולק שנוצרו עקב הנכות המוכרת).
  • חובת אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לכל תקנה מכח החוק.
  • חובת היוועצות עם שר האוצר בכל תקנה מהפרקים שנוספו בתזכיר, שהם בעלי השלכה תקציבית.
  • קביעת חובה לאגף לשלוח לארגון נוסח תקנות לשמיעת הערותיו – סעיף זה אמור היה לעגן חובת התייעצות עם הארגון. בפועל עוגן נוסח אשר אינו מוסיף דבר ממשי שכן ארגון נכי צה"ל ממילא יקבל את נוסח התקנות לפני דיון בוועדה בכנסת, ובמובנים מסוימים אף גורע מחובת התייעצות כפי שמוכרת בפסיקה.

 

הערה לסיום: התזכיר כולל עשרות זכויות ומאות פריטים. במהלך העבודה נעשה מאמץ ניכר להקיף את כל הזכויות, כל הפריטים וכל ההיבטים. ככל שמתגלים פריטים אשר מחייבים התייחסות נוספת מן הראוי להציף ההערות ולערוך בדיקה וחשיבה נוספים.

[1] [1] לפי תזכיר מיום 2.3.2016