האמור בפרק זה מלמדנו, כי מאז קום המדינה ראו המחוקקים חשיבות לכך שזכויות נכי צה"ל לא יפלו מזכויות נפגעי צבא במדינות המערב. עוד ניתן ללמוד כי למרות שמסתמנת ורסביליות מסוימת בתנאי ההכרה ובזכויות, ככלל נשמר העיקרון לפיו זכויות נכי צבא יהיו עדיפות על פני זכויות סוציאליות אחרות, ובתי המשפט אף מגבים זאת ברציונל ברור ומשנה סדורה. לאור מורכבות הזכויות, מורכבות התנאים להכרה והדינמיות בזכויות במדינות השונות, הרי שהאמור בפרק זה מהווה לא יותר מ"הצצה" לחו"ל, ואינו מתיימר למצות את הנושא, הראוי כשלעצמו למחקר השוואתי מקיף, החורג מנושא עבודה זו.