נחזור לחברינו, עימם התחלנו את המסע בעבודה זו – פלוני ואלמוני הם שני חברים בני 19, פלוני התגייס לשירות חובה על פי חוק שירות ביטחון ומשרת כלוחם בצנחנים. אלמוני, מסיבות כאלה או אחרות, לא התגייס לשירות חובה והחל לעבוד. פלוני נפגע בברכו בפעילות מבצעית או בדרך לבסיס, הוכר כנכה צה"ל ונקבעו לו 20% נכות בגין הפגיעה בברך. אלמוני נפגע בברכו בדרך לעבודה, הוא הוכר כנפגע עבודה ונקבעו לו 20% נכות בגין הפגיעה בברך.
למי מבין השני החברים ישולם תגמול גבוה יותר בגין נכותו?
התשובה כעת ברורה, כעולה מטבלה 1 – פלוני שנפגע בשירות צבאי יקבל תגמול של 870 ₪ לחודש, אלמוני שנפגע בדרכו לעבודה יקבל תגמול חודשי העומד על 1,368 ₪, כ- 500 ₪ יותר מזה שיקבל נכה צה"ל.
אם איבדו שניהם את כושר העבודה באופן מלא, מצבו של נכה צה"ל יהיה טוב יותר מזה של נפגע עבודה שנפגע בנתונים שהוצגו, בהנחה שנכה צה"ל עבר את המשוכות הנדרשות ונקבע שאינו מסוגל כלל לעבודה ואין הכנסות נוספות, ואולם אם כל אחד מהם השתלב בשוק העבודה, משתכר שכר שהוא מעל השכר הממוצע במשק ולימים חלה החמרה בנכותו באופן שאינו יכול לעבוד עוד, תגמוליו של נכה נפגע עבודה יהיו, ככלל, גבוהים יותר מאלה של נכה צה"ל.
נוכח האמור ניתן לקבוע כי הנחת המוצא השגורה לפיה ככלל זכויות נכי צה"ל הן הזכויות הגבוהות ביותר הניתנות במסגרת החקיקה הסוציאלית אינה נכונה. כשמדובר בתגמול בסיסי לפי סעיף 5 לחוק הנכים אמירה זו רלוונטית ברמת שכר מינימום בלבד. במקרה של פגיעה בכושר עבודה, כשמשתלמים תגמולי מחיה לפי חוק הנכים, החל מרמת הכנסה העולה על השכר הממוצע במשק, יהיו, ברוב המקרים, תגמולי נפגעי עבודה גבוהים מאלה של נכי צה"ל.
ראינו כי התייחסות לזכויות נכי צה"ל במסגרת החקיקה הסוציאלית כבעלי עקרון הקצאה של פיצוי בלבד אינו משקף את התמונה במלואה וכי תגמולי המחיה לנכי צה"ל משתלמים תוך עריכת מבחן של צורך, ובמקרים מסוימים, הנוגעים לאנשי מילואים, שולבו, באופן חלקי, אף היבטים ביטוחים.
יתרה מכך, הנתונים מצביעים באופן ברור על כך שלנכי צה"ל "תקרת זכוכית" של תגמולים אותה לא יוכלו לנפץ גם אם איבדו את יכולת העבודה עקב נכותם וחלה ירידה משמעותית בהכנסותיהם. תקרת זכוכית זו הינה אנטי שיקומית, וחמורה במיוחד נוכח העובדה שנכה צה"ל לא יכול לבטח באופן פרטי את הכנסתו מפני החמרה בנכות המוכרת כיון שזו מוחרגת על ידי חברות הביטוח, כפי שהוכח בהקשר חוק ביטוח אנשי מילואים.
כאמור, המחוקק שהיה ער לקושי זה פתר אותו במידה מסוימת ביחס לנכי צה"ל שנפגעו בשירות מילואים אולם לא ביחס לנכה שנכותו הוחמרה, ודומה כי באה השעה לפעול לתיקון חקיקה אשר יתקן את האפליה הקיימת היום בין נכי צה"ל שחלה ירידה בהכנסותיהם עקב פגיעה בשירות מילואים לעומת נכי צה"ל אשר חלה ירידה בהכנסותיהם עקב החמרה בנכותם.
אסיים באמירה אישית,
נכי צה"ל ראויים לקבל זכויות עדיפות. הרציונל המצדיק העדפה זו, כפי שמוצג בעבודה, שריר וקיים בעיניי כיום, יותר מאשר אי פעם.
אם תפיסת העדפת נכי צה"ל היתה נכונה בימי בן גוריון, כשהמדינה היתה בחיתוליה והתמודדה עם אתגרים כלכליים מורכבים מאלה איתם היא מתמודדת כיום, וכאשר צה"ל היה באמת ובתמים "צבא העם", קל וחומר שיש לכך הצדקה כיום, כאשר המדינה אמנם מתמודדת עם אתגרים כלכליים אולם יציבותה הכלכלית אינה מוטלת בספק, וכאשר מחזורי הגיוס הולכים ומתמעטים והצבא כבר אינו "צבא העם" כפי שהיה בעבר.
בזמנים אלה, כאשר אחוז המתגייסים מכלל מחזורי הגיוס הולך ומתמעט, אין זו העת להחמיר עם נכי צה"ל, לא בשלב ההכרה כפי שהמליצה וועדת גורן, ולא בהיקף הזכויות.
בעבודה התמקדתי בהשוואה בין תגמולי נכי צה"ל לתגמולי נפגעי עבודה. בבחינת התגמול בלבד, וגם בבחינת כלל הזכויות, יש אמנם מקרים בהם מצבם של נכי צה"ל יהיה עדיף על פני כל מערך זכויות אחר. נכי צה"ל לא צריכים להתנצל על כך. נכי צה"ל מקבלים את זכויותיהם בזכות ולא בחסד.
כאמור, העדפת נכי צה"ל ראויה ומוצדקת, אולם לא תמיד מתקיימת בפועל במבחן המציאות.
בעבודה זו ביקשתי להניח את מסד הנתונים הראשוני אשר יצביע על הפער בין הרטוריקה המציגה את העדפת זכויות נכי צה"ל כעובדה שרירה וקיימת, ובין המציאות.
אני תקווה כי עבודה זו תעודד המשך בדיקה ומחקר ביחס לזכויות נכי צה"ל, ועדכון זכויות נכי צה"ל באופן שהעדפתם המוצדקת תבוא לידי ביטוי בפועל בכל המישורים.
ביבליוגרפיה
חקיקה שאוזכרה
חוק שירות ביטחון [נוסח משולב] תשמ"ו 1986
חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט 1959 [נוסח משולב]
חוק משפחות חיילים שיספו במערכה (תגמולים ושיקום) תש"י 1950
חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל 1970
חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה), תשע"ה 2015
תקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי"ד 1954
חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב 1952, סעיפים 6 ו 7 לחוק
חוק הקצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום), תשמ"ד 1984
חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב 2002
תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956
תקנות הנכים (תגמולים ושיקום)(תוספת למימון צרכים מיוחדים), תשס"ג – 2003.
תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת) תשכ"ו – 1965
פסיקה
ע"א 7678/98 קצין התגמולים נ' דוקטורי [נבו, 20.6.2005]
רע"א 8138/07 שמואל פאר נ' קצין התגמולים [נבו, 21.6.2011]
עע"מ 7335/10 קצין התגמולים נ' לופו [נבו, 29.12.2013]
בג"ץ 8487/03 ארגון נכי צה"ל נ' שר הביטחון [נבו 13.12.2006]
עע"מ 4515/08 מדינת ישראל נ' יוסי נאמן [נבו 6.10.2009]
עת"מ (תא) 1985/07 פלוני נ' משרד הביטחון [נבו, 27.4.2009]
עת"מ 1996-07 שוורץ נ' קצין התגמולים [נבו, 22.4.2009]
עע"מ 5728/09 מאיר עבודי נ' משרד הביטחון [נבו 2.1.2011]
בג"ץ 9863/06 קר"ן – עמותת קטועי רגליים לוחמים נ' מ"י משרד הבריאות [נבו 28.7.2008]
רע"א 7097/10 יעקב זכאי נ' מדינת ישראל משרד הביטחון אגף השיקום [נבו 24.01.2012]
בג"ץ 5304/02 ארגון נפגעי עבודה נ' מדינת ישראל [נבו, 20.10.2004]
עת"מ (תא) 21946-02-10 ארגון נכי צה"ל נ' משרד הביטחון [נבו, 13.5.2015]
בג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר [נבו, 12.12.2005]
עע"מ 4515/08 מדינת ישראל נ' נאמן [נבו, 6.10.09]
בג"ץ 5171/08, 11/10- ארגון נכי צה"ל, יוסף מנחם נ' שר הביטחון [נבו, 22.7.2015]
רע"א 7343/09 דויד נחמיה סגן נ' משרד הביטחון קצין התגמולים [נבו, 25.10.2009
ע"א 1162/96 הילה וייס נ' אביעד ואח'. [נבו 12.4.1999.]רע"א 4248/14 קצין התגמולים נ' פלוני. [נבו 28.1.2015]
ע"ו 22238-03-13 קצין התגמולים נ' א'.מ' [נבו 1.5.2014]
ספרות
פרופ' רות בן ישראל, ביטחון סוציאלי, האוניברסיטה הפתוחה, 2006
פרופ' ג'וני גל, ביטחון סוציאלי בישראל, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים, תשס"ה
דניאל נדב, בדרכי שיקום – אגף השיקום במשרד הביטחון 1948-2005, הוצאת משרד הביטחון תשס"ח
טומשין, מרקמן, גנאינסקי, תאונות עבודה ומחלות מקצוע, נבו הוצאה לאור, תשע"ב 2011
מאמרים ומקורות נוספים
פרופ' ג'וני גל, עקרון הפיצוי במערכת הביטחון הסוציאלי לאנשים עם מוגבלות בישראל והשלכותיו, עבודה חברה ומשפט, כרך ט (תשס"ב) עמ' 115.
ניצן הלפרין, קצבאות נכים בגין רדיפה נאצית ותפסת השואה בחברה הישראלית, מעשי משפט, כרך ה, 2013, עמ' 81
דר' אמיר פז פוקס, מדוע זכויות עלי ספר נשארות עלי ספר? מתוך נגישות לצדק חברתי בישראל, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, 2009.
הכנסת, מרכז המחקר והמידע, סקירה משווה – האם משתנה היקף התמיכה בחיילים שנפגעו בהתאם לנסיבות הפגיעה, מאת עו"ד ירון אונגר, מאי 2010.
http://www.btl.gov.il/benefits/Victims_of_Hostilities
http://www.tazkirim.gov.il/Pages/Archive.aspx.
http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2014/Pages
ס"ח תשס"ב מס' 1843 מיום 19.5.2002 עמ' 400
ה"ח תשס"ב מס' 3094 עמ' 376).
http://82.166.33.81/Tql//mark01/h0007898.html
http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2012/Pages
http://knesset.gov.il/privatelaw/Plaw_display.asp
http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages
https://www.btl.gov.il/benefits/HozrimGimlaot/nehutMeavoda/Documents