לצד הקולות המטילים ספק במישור הרעיוני/ערכי, המצדיק מתן זכויות עדיפות לנכי צה"ל על פני כל תכנית ביטחון סוציאלי אחרת, יש המעלים אף ספק האם הדבר נכון עובדתית.
כפי שראינו, עמדתו של פרופ' ג'וני גל הינה כי זכויות נכי צה"ל עדיפות באופן מובהק על פני כל מערך זכויות סוציאליות אחר. עמדה זו הציג פרופ' ג'וני גל בפני וועדת גורן אליה הוזמן כמומחה. כך, בעמ' 8 לפרוטוקול עדותו בפני וועדת גורן מוצג ההבדל בין זכויות נכי צה"ל ונכים בנכות כללית, כאשר הזכאות לנכי צה"ל מוצגת כ- 30,395 ₪ וזכאות נכה בנכות כללית עומדת על 8,035 ₪. דווקא ראש אגף השיקום דאז, מר קותי מור, שנכח בדיון, הביע תמיהה ביחס לנתונים וציין: "אני לא מכיר נכה כזה, שמקבל 30,000 ₪" ובהמשך – "כולל הכל, אין נכה כזה. נכה 100% כולל מה שאתם רוצים, אין נכה כזה".. אולם הדברים לא הובהרו והתבררו לגופם, ונקודת המוצא להמשך הדיון היתה כי זכויות נכי צה"ל מגיעות כדי 30,000 ₪ לחודש, נתון אשר לשיטתו של ר' אגף השיקום דאז, הינו מחוסר כל יסוד.
עוד הופיעו בפני וועדת גורן נציגי וועדת נכי צה"ל בלשכת עוה"ד, עו"ד שרון מאירי ועו"ד תמר סיון. בעדותם בפני הוועדה הסבירו כי נפגע עבודה יקבל גמלה לפי ההשתכרות שלו, ואילו נכה צה"ל יקבל גמלה לפי רף אחיד, היכול להיות נמוך יותר מקצבה של נפגע עבודה.
גם הגב' אסתר דומינסיני, מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי, שהייתה חברה בוועדת גורן הבהירה לחברי הוועדה כי ייתכן מצב שבו נכים נפגעי עבודה יקבלו קצבה גבוהה יותר משל נכי צה"ל.
דומה כי נתונים אלה, המעלים ספק בהנחה העובדתית בדבר עדיפות זכויות נכי צה"ל על פני כל מערך זכויות סוציאלי אחר, מתקשים לחלחל לתודעת מקבלי ההחלטות, עד כדי כך שחברי וועדת גורן עצמה, שבפניהם הוצגו הנתונים כאמור, המליצו, בסופו של יום, להעביר את נפגעי כוחות הביטחון שאינם חיילי חובה או מילואים, ואשר נפגעו בחבלה שאינה בנסיבות מבצעיות, למסלול של הכרה כנפגעי עבודה. בכך לכאורה ביקשו לייחד את ההכרה כנכי צה"ל רק לנכים אשר נפגעו בפעילות בעלת מאפיינים צבאיים, במטרה להעניק להם זכויות עודפות (לכאורה). אולם בפועל, העברה זו עשויה להביא לכך שדווקא מי שנפגע בפעילות שאינה בעלת אופי צבאי מבצעי מובהק, ויוכר כנפגע עבודה, יקבל קצבה גבוהה יותר מחברו נכה צה"ל אשר נפגע בפעילות מבצעית.
בתוך כך, ניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון צו על תנאי כנגד המדינה בעתירה שהגישו ארגון נכי צה"ל ואח' נגד משרד הביטחון. העתירה עוסקת באופן תשלום תגמול עבור ביטול חלקי מעבודה של נכה צה"ל. במסגרת העתירה טענו העותרים, בין השאר, כי תקנות טיפול רפואי, כפי שהותקנו, מפלות לרעה נכי צה"ל לעומת נכים נפגעי עבודה. במסגרת צו על תנאי התבקשה המדינה להשיב: "מדוע לא תבוטלנה תקנות הנכים (טיפול רפואי). ככל שיש בהן משום אפליה של נכי צה"ל לעומת נכים נפגעי תאונות עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי". ההליכים בעתירה זו מצויים בעיצומם אולם כבר בעצם הבדיקה של גובה התגמולים ומסגרת הזכויות של נכי צה"ל לעומת נכים נפגעי עבודה, יש משום חידוש חשוב.