על פי הספרות, מטרת הפיצוי במסגרת ביטוח הפגיעה בעבודה בחוק הביטוח הלאומי, הינה לשמר את רמת חייו של המבוטח גם לאחר המאורע שאירע לו בעבודתו.
במסגרת נפגעי עבודה, ולצורך קבלת תגמול חודשי, אין כל דרישה לאיבוד כושר ההשתכרות (להבדיל מנכים המקבלים קצבת נכות כללית). גמלה חודשית ניתנת החל משיעור נכות של 20%, סכום הגמלה נגזר משכרו בפועל של המבוטח עם תקרה העומדת על "הסכום הבסיסי" (כ- 7,050 ₪) כפול חמש, היינו למעלה מ 35,000 ₪.
לעניין זה חשוב לציין כי: "באם הפגיעה הינה במבוטח שלא הגיע לגיל 21, מחוקק המשנה קבע שיעור השתכרות מינימלי של השכר הממוצע במשק אף אם המבוטח לא עמד בו. תקנה 41 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז 1956, קובעת זאת ומסייגת את הכלל במידה שהכנסתו של המבוטח בפועל גבוהה יותר. הרציונל העומד מאחורי התקנה הינו כי מבוטח שטרם מלאו לו 21 לא יכול לממש את פוטנציאל ההשתכרות שלו, ולפיכך לא יראו את משכורתו בפועל כשכר הרלוונטי לעניין המענק, ככל שהיא נמוכה מהשכר הממוצע במשק".
תקנה 15 )א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956, קובעת כי: " הועדה רשאית לקבוע דרגת נכות יציבה גדולה עד מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים או מזו שנקבעה מכוח תקנות 14 או 31(ב) בשים לב למקצועו ולגילו של הנפגע, ובלבד שדרגת הנכות היציבה כתוצאה משינוי זה לא תעלה על 19% אם דרגת הנכות פחותה מ-20%, ובכל מקרה אחר לא תעלה על 100%." בהתאם לכך, נכה שנפגע כושר עבודתו עקב נכותו המוכרת, גם אם לא באופן מלא, צפויה דרגת נכותו לעלות, ובהתאם לכך יגדל התגמול החודשי המשולם לו בהתאמה.
בהתאם לסעיף 16 לתקנות האמורות, אם: "מוצאת הועדה כי עקב הפגיעה נמנע מהנפגע כל סיכוי לעבודה ודרגת הנכות לפי תקנות 11, 14 ו-19 היא 65% לפחות, רשאית היא לקבוע דרגת נכות של 100%." סעיף זה משקף מנגנון נוסף להגדלת התגמול במקרה שנכה איבד כליל את כושר עבודתו עקב נכותו, ונכותו הינה 65% לפחות.
בנוסף לתגמול החודשי זכאים נפגעי עבודה גם לריפוי ושיקום (סעיף 86 לחוק הביטוח הלאומי). בתקנות מוגדר טיפול רפואי בצורה רחבה : "לרבות בדיקות מעבדה, ריפוי פיסיקלי, בדיקות וריפוי ברנטגן, ריפוי רדיום, כולל ריפוי באיזוטופים ובחומרים דומים, בדיקות רופאים מקצועיים, טיפול פסיכואנליטי ופסיכותרפויטי, אשפוז, תרופות, החלמה, שיקום רפואי, אספקת מכשירים אורתופדים ותירפויטיים כולל פרוטזות מסוגים שונים, שיניים תותבות, מכשירי שמיעה, משקפיים, נעליים אורטופדיות ואביזרים אישיים אחרים שאושרו על ידי רופא השירות. בהתאם לפסיקה (ב"ל (ת"א) 5226/05 שחם נ' המוסד לביטוח לאומי) הרשימה היא רשימה פתוחה, כוללת, למשל, התעמלות שיקומית, כן נקבע שעל המוסד לביטוח לאומי לשאת בהוצאות תוספי מזון, ואף הוכרה בפסיקה זכאות לבגד ים מיוחד וחגורת בטן (עב' (תא) 7032/03 קושל נ' המל"ל).
כן זכאים נפגעי עבודה לשיקום מקצועי אם דרגת נכותם הינה 10% נכות לפחות, וכל עוד לא נקבעה דרגת הנכות – לפי הערכת רופא מוסמך. יש אפשרות למתן שיקום מקצועי למבוטח גם אם דרגת הנכות פחותה מ- 10% במידה שרופא מוסמך אישר כי המשך עבודת המבוטח בעבודתו הקודמת עלול לסכן את מצב בריאותו או את הבטיחות במקום העבודה.
עם זאת, גמלאות כאמור משולמות עד גיל פרישה, אז על הנכה לבחור האם יקבל קצבת זקנה או ימשיך לקבל קצבת נכות עבודה, ואין הוא רשאי לקבל את שניהם גם יחד.
נכים נפגעי עבודה בנכויות 75% ויותר עשויים להיות זכאים, בנוסף לתגמול החודשי, לקצבה מיוחדת להחזקה אישית, לכיסוי הוצאות מיוחדות וכן למענק מיוחד לכיסוי סידורים חד פעמיים עקב הנכות. כמו כן נכה נפגע עבודה יהיה זכאי לסיוע ברכישת רכב ודמי ניידות בהתאם להסכם ניידות.
נכה עבודה שמקבל קצבת נכות חודשית מעבודה והכנסתו נמוכה רשאי לתבוע השלמת הכנסה.
5.3 השוואה בין זכויות נכי צה"ל ונפגעי עבודה – כללי
כפי שתואר בקצרה לעיל, מערכת הזכויות לנכי צה"ל ולנפגעי עבודה כוללת מערך רחב של זכויות ביניהם תגמול חודשי, טיפול רפואי ושיקום, ולנכי צה"ל זכויות נוספות שהן הטבות מכח הוראות פנימיות של אגף השיקום.
מתבקשת השאלה האם לאור הבדלים אלה, אין אנו מתיימרים להשוות מין שאינו במינו, השוואת תפוחים לאגסים?