זכויות נכי צה"ל מוסדרות, ככלל, בחוק הנכים. יוכר כנכה צה"ל מי שנחבל, חלה, או שמחלתו החמירה תוך ועקב השירות הצבאי. נקודת המוצא בעבודה זו הינה קיומה של הכרה בנכה צה"ל ובנפגע עבודה, לפי העניין. לא אעסוק במסגרת עבודה זו בהליכי ההכרה עצמם, "תוך ועקב השירות", נושא המצדיק כשלעצמו בחינה יסודית ונפרדת.
וועדות רפואיות במשרד הביטחון, המתמנות על ידי שר הביטחון, קובעות את דרגת הנכות בהתאם לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל 1969. זכויות נכי צה"ל נגזרות, ככלל, מגובה דרגת הנכות.
בהתאם לחוק הנכים (סעיף 5) זכאי נכה צה"ל שדרגת נכותו 20% לפחות לתגמול חודשי. התגמול החודשי הינו 1% מה"שכר הקובע" עבור כל % נכות. "השכר הקובע" נקבע בחוק ומתעדכן בצווים מעת לעת. בינואר 2015 עמד השכר הקובע על 4,353.77 ₪.
בהתאם לכך, נכה המוכר בדרגת נכות 20% יהיה זכאי לתגמול חודשי של 870 ₪. (4353:100= 43.54.) כל % נכות מקנה 43.5 ₪ בקירוב. 20% נכות יקנו 870 ₪ בקירוב.
תגמול לפי סעיף 5 לחוק הנכים (להלן: תגמול בסיסי) משולם לכל נכה צה"ל בהתאם לגובה דרגת הנכות וללא קשר לשאלה האם נפגעה יכולתו התעסוקתית של הנכה.
נכה המקבל תגמול לפי סעיף 5 לחוק ודרגת נכותו 50% לפחות יקבל, החל מגיל 55 תוספת לתגמוליו בהתאם לסעיף 7ג לחוק. מדובר בתוספת מדורגת לאורך שנים המגיעה עד 21% תוספת לתגמול.
כמו כן, נכה המקבל תגמול לפי סעיף 5 לחוק יקבל, עם הגיעו לגיל פרישה תוספת של 10% לתגמוליו.
יש לציין כי נכה צה"ל ממשיך לקבל תגמול גם אחרי גיל פרישה, בנוסף לקצבת זקנה.
נכה, אשר הגורמים המוסמכים במשרד הביטחון קבעו כי אינו מסוגל לעבוד עקב נכותו המוכרת, ועמד במבחנים הקבועים לכך לפי סעיף 7 לחוק הנכים (לרבות דרגת נכות 50% לפחות ומבחן הכנסות) יהיה זכאי לתגמול נצרך, הנחשב לתגמול הגבוה ביותר המשולם לפי חוק הנכים. נכה שדרגת נכותו נמוכה מ- 50%, והוא מוכר בגין פגיעה נפשית או פגיעת ראש, ונקבע כי אינו מסוגל לעבוד עקב נכותו המוכרת, יהיה זכאי לתגמול מקביל לתגמול נצרך אולם בסכומים מופחתים. זכאות בקטגוריה זו אינה מעוגנת בחוק הנכים והיא ניתנת במסגרת הוראות אגף שיקום נכים.
בהקשר זה חשוב לציין כי זכאות לתגמול נצרך או תג"מ (תגמול מיוחד) כרוכה במבחן הכנסות וקיזוזים של הכנסות הנכים ממקורות שונים. במובן זה, סוג זה של תשלום לנכי צה"ל אינו מבוסס על פיצוי אלא מבוסס על עקרון הקצאה של צורך ונזקקות. אמנם, רמת ההכנסה המובטחת גבוהה מזו של נכי נכות כללית כיון שהתגמול גבוה יותר, אולם העיקרון של בחינת הצורך והנזקקות קיים גם ביחס לתגמולי מחיה אלה לנכי צה"ל.
זכאויות מרכזיות נוספות מכח חוק הנכים והתקנות שמכוחו הינן זכאות לטיפול רפואי לפי סעיף 43 לחוק, וכן זכאות למימון לימודים ושיקום. כן זכאים נכי צה"ל מדרגת נכות 40% (נשים נכות במקרים מסוימים אף מדרגת נכות נמוכה יותר) לתוספת למימון צרכים מיוחדים וזאת בהתאם לסעיף 7ב לחוק ובהתאם לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום)(תוספת למימון צרכים מיוחדים), תשס"ג – 2003.
בנוסף, זכאים נכי צה"ל לזכויות המעוגנות כיום בהוראות פנימיות של אגף שיקום נכים ומכונות זכויות שמעבר לקבוע בחוק (להלן: הטבות).
הזכויות המעוגנות כהטבות שמעבר לקבוע בחוק מוצגות, פעמים רבות, כביטוי ייחודי לטיבן המועדף של הזכויות לנכי צה"ל. רשימת ההטבות לכאורה ארוכה ומרשימה. בין היתר מונים: מענק מס הכנסה (הוראה 80.01), מענק לציוד ביתי רפואי (80.32), ניידות ורכב (56.02), דמי חימום (80.26), דמי קירור (80.27), דמי ביגוד (53.05), ציוד משתחק (53.06), מענק נעליים (53.07), שכ"ל לילדי נכים והשתתפות בצהרונים (84.22, 80.21), מענק שנתי לטלפון (80.10), אגרת טלוויזיה (80.05), דמי הבראה (53.13).
כפי שאדגים בהמשך הדברים, רוב הזכויות הניתנות במסגרת הטבות ניתנות כמענה לצרכים חדשים אשר נגרמו באופן ישיר או עקיף עקב הנכות המוכרת. כך למשל, תוספת עזרת זולת (לפי סעיף 7ב לחוק) נועדה במפורש, כעולה משמה, לצורך רכישת עזרה מהזולת לצורך ביצוע פעולות שהנכה מתקשה לעשות עקב נכותו המוכרת, כך גם מענק לציוד ביתי רפואי, מענק נעליים לפגועי גפיים תחתונות ועוד. יש לציין כי רוב ההטבות אינן ניתנות לכל הנכים אלא על פי קריטריונים מדוקדקים המשקפים את הקשר בין הנכות והצורך שיצרה, ובין ההטבה. על מקומן של ההטבות במסגרת ההשוואה בין זכויות נכי צה"ל ונפגעי עבודה ארחיב בהמשך הדברים.