מהאמור עולה בבירור שבכל מקום שנבדק, זכויות נכי צבא הינן עדיפות ביחס לכל מגזר אחר המקבל זכויות סוציאליות. את ההצדקה וההסבר לתופעה זו ציטט כבוד הנשיא ברק מפסיקה אמריקאית כדלקמן: "רציונאלים דומים באו לידי ביטוי גם בפסיקתו של בית המשפט העליון בארצות-הברית אשר ציין בעניין Hooper v. Bernalillo County Assessor, 472 U.S. 612 (1985) כך:
The justification for providing a special benefit for veterans, as opposed to nonveterans, has been recognized throughout the history of our country. It merits restatement. First, the simple interest in expressing the majority's gratitude for services that often entail hardship, hazard, and separation from family and friends, and that may be vital to the continued security of our Nation, is itself an adequate justification for providing veterans with a tangible token of appreciation. Second, recognition of the fact that military service typically disrupts the normal progress of civilian employment justifies additional tangible benefits — employment preferences, educational opportunities, subsidized loans, tax exemptions, or cash bonuses — to help overcome the adverse consequences of service and to facilitate the reentry into civilian society. A policy of providing special benefits for veterans' past contributions has "always been deemed to be legitimate." (חוות דעתו של השופט Stevens שנותר בדעת מיעוט באותה פרשה אך לא לעניין זה – שם, 626 וכן ראו שם, 620; ראו גם: Regan, Secretary of the Treasury v. Taxation with Representation of Washington, 461 U.S. 540, 550-551 (1983); Attorney General of New York v. Soto-Lopez, 476 U.S. 898, 910, 924 (1986)).