ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה הינו לבית משפט מחוזי. את הערעור יש להגיש תוך 45 ימים מהמועד שבו קיבלת את החלטת הוועדה הרפואית העליונה. הערעור הוא בנקודה משפטית. השאלה מהי הסמכות המקומית במקרה של ועדה רפואית עליונה במחוז ת"א הנערכת, פיזית, בפתח תקוה, זכתה לאחרונה להתייחסות של בימ"ש מחוזי ושל ביהמ"ש העליון. ברקע הדברים יש לזכור כי וועדות רפואיות באיזור ת"א התקיימו משך שנים בבית חולים איכילוב, בית חולים תה"ש, ובמקום מושבו של מטה אגף השיקום בת"א. יש לציין גם כי ועדה רפואית יכולה להתקיים במרפאה של רופא זה או אחר ואף בבית חולים בו מאושפז הנכה במקרים המחייבים זאת. משך השנים היתה הסמכות המקומית לערעורים על ועדה רפואית עליונה נתונה לבית המשפט המחוזי בת"א. עם מעבר מטה אגף השיקום לפתח תקוה עבר מקום מושבן הפיזי של הוועדות הרפואיות לפתח תקוה, ורוב הוועדות הרפואיות העליונות בת"א אכן מתקיימות שם, אם כי, לא בהכרח. הכותבת הרשמית של אגף השיקום היתה ונשארה בתל אביב. ב – 13.4.16 ניתנה החלטה של כב' השופטת וולצקי בבימ"ש מחוזי בת"א (ע"ו 25017-02-16). בהחלטה סוקרת השופטת וולצקי מגוון רחב של שיקולים ומכריעה בסופו של דבר כי יש סמכות מקומית לדון בבימ"ש מחוזי בת"א. כשלושה שבועות מאוחר יות, ב- 9.5.16, ניתנה החלטת כבוד השופטת ברון בביהמ"ש העליון (בש"א 2166/16). בהחלטה קצרה, קובעת השופטת ברון כי הסמכות המקומית היא לבימ"ש מחוזי מרכז, שמקום מושבו בלוד. חשוב לציין כי אין בהחלטת ביהמ"ש העליון התמודדות עם מגוון השיקולים והטענות איתם התמודדה כב' השופטת וולצקי, ולא ברור כלל האם נימוקים אלה, לרבות החלטת השופטת וולצקי עצמה, עמדו בפני ביהמ"ש העליון בהחלטתו בדבר סמכות מקומית במחוז מרכז.
לאור כל האמור, נראה שבשלב זה הגשת ערעור לבימ"ש מחוזי מרכז תתקבל ללא עוררין מבחינת הסמכות המקומית ותידון לגופו של עניין. עם זאת, דומה כי הכרעת ביהמ"ש העליון לא נעשתה על סמך בחינת מלוא השיקולים הרלוונטיים, וטוב יהיה אם הנושא יובא פעם נוספת להערכת בביהמ"ש העליון.