משרד הביטחון רואה עצמו מחוייב לקזז מתגמול נצרך כל הכנסה, מכל מקור שהוא, וזאת מהשקל הראשון, אלא אם נקבע אחרת. הרציונאל לעמדה זו, לשיטתו של משרד הביטחון, הוא שתגמול נצרך בא לוודא שיש לנכה הכנסה למחייתו. אם אין הנכסה כזו, ונקבע שהנכה אינו יכול לעבוד בשל נכותו, הוא יקבל תגמול נצרך (בכפוך לגובה דרגת הנכות). אם יש הכנסה, לשיטתו של משרד הביטחון, הוא "יוצא מהתמונה" והנכה יסתדר בכוחות עצמו.
יש הרבה מה לומר כנגד גישה ארכאית ובלתי סבירה זו, אשר בנסיבות מסויימות, מעמידה את נכי צה"ל במצב טוב פחות מאשר נפגעי עבודה למשל, ובאופן שהנכה לא מקבל למעשה פיצוי על אבדן יכולת להשתכר והוא נתון תחת "תקרת זכוכית" של הכנסות שהוא לא יכול לפרוץ אותה. עם זאת – זו התפיסה שלפיה פועל משרד הביטחון כיום.
בהתאם לכך, אני חוששת שאם משרד הביטחון יראה הכנסה חודשית קבועה בסכום אחיד הוא יבקש לבדוק את מקורה ובהחלט עשוי לראות בכך הכנסה ברת קיזוז. ייתכן בהחלט שהתייחסות לסיוע חד פעמי תהיה שונה.