נכה המתגורר דרך קבע בחו"ל ימשיך לקבל תגמול נצרך, בכפוף לתנאי הזכאות לתגמול זה. בנוגע להטבות – על פי פסיקת ביהמ"ש העליון מקום מושבו של הנכה לא אמור להשפיע על זכאותו להטבות והוא אמור לקבל את ההטבות ללא קשר למקום מגוריו. ההליך במסגרתו נקבעה הלכה זו (פס"ד יוסי נאמן) התייחס לזכאות לרכב רפואי בחו"ל ואמנם אחרי פסה"ד השתנו הכללים וכיום, בניגוד לעבר, יש זכאות לרכב רפואי למי שמתגורר דרך קבע בחו"ל (ראה הוראת האגף 56.04). עם זאת, ולמרות פסיקת ביהמ"ש העליון, אין זכאות מלאה להטבות לנכים המתגוררים דרך קבע בחו"ל. לענייו זה ראה הוראת האגף 80.25 העוסקת בתשלום הטבות לזכאים שמקום מושבם בחו"ל. כיום, לנכה המתגורר בחו"ל יש זכאות רק להטבות המפורטות בהוראה זו.
יש לשים לב לכך שלשיטתו של משרד הביטחון המבחן לקבוע מי מתגורר דרך קבע בחו"ל הוא מבחן השהות בלבד. היינו, מי ששוהה בשנה לפחות 183 יום בחו"ל נחשב תושב קבע בחו"ל. בפועל – משרד הביטחון בודק, כפי הנראה דרך רישומי ביקורת הגבולות, ואם נמצא בדיעבד כי נכה שהה 183 יום או יותר בחו"ל נוצר לו חוב במשרד הביטחון בגין ההטבות שקיבל כמי שמתגורר בארץ ולכאורה לא אמור היה לקבל. לטעמי הסדר זה בעייתי מאוד אולם זה המצב הנוהג כיום. אם אתה מתכוון להעתיק את מקום מגוריך לחו"ל, נכון יותר להודיע מראש ולחסוך את ההליכים המיותרים של יצירת חובות וגביית תשלומי יתר.