אודות הספר

הספר עוסק בזכויות נכי צה"ל, אלה שלפי חוק ואלה שנוסף לקבוע בחוק, מנקודת מבט ביקורתית וחדשנית, ומתוך איתגור האתוס של זכויות נכי צה"ל הנחשבות לזכויות המיטיבות ביותר מבין כל מערכי הזכויות.

הספר כולל הסבר אודות רציונל זכויות נכי צה"ל ותיאור מפורט של זכויות אלה, לרבות הליכי ההכרה, בתוך השוואה למערכי זכויות אחרים.

ספר זה מספק, לראשונה, נתונים ותובנות אשר יקדמו שיח ודיון ציבורי ומשפטי רחב ומדויק בהיבטים מערכתיים ופרטניים של זכויות נכי צה"ל , יתרמו להבנת זכויות נכי צה"ל ויקנו כלים לבחינתם המחודשת ולשיפורם.
הספר מיועד לעורכי דין, נכי צה"ל וכל מי שרואה עצמו שותף לחוב הערכי והמוסרי כלפי נכי צה"ל.

הספר דן בין היתר בנושאים הבאים:

  • "מורה נבוכים" לתגמולי מחיה
  • תיקון 29 לחוק הנכים – עיגון המלצות וועדת גורן בחוק הנכים
  • תובנות על "תוך ועקב" – הרחבת ההכרה בנפגעי כוחות הביטחון בעקבות תיקון 29
  • השוואה בין תגמולים לנכי צה"ל ונפגעי עבודה
  • הטבות לנכי צה"ל – תיקון מספר 30 לחוק הנכים, עיגון הטבות בחקיקה
  • שאלון עמדות – תפיסת הציבור את זכויות נכי צה"ל
  • שאלון עמדות – מידת שביעות הרצון של נכי צה"ל
  • התייחסות המשפט לפוסט טראומה, להלומי קרב ונפגעות תקיפה מינית
  • הליכים חלופיים לבירור תובענות להכרה וקבלת זכויות נכי צה"ל
  • שמירה על "מורל הכוח הלוחם" ומודל תועלתני לזכויות נכי צה"ל
  • זכויות נכי צה"ל ומודל נזיקי של אחריות חמורה
  • היבטים חוקתיים בזכויות נכי צה"ל
  • נכי צה"ל, אמנה חברתית וביטחון סוציאלי

תקציר

הספר בוחן באופן מעמיק את הרציונל שבבסיס זכויות נכי צה"ל וכולל
הסבר שיטתי ותיאור מפורט של זכויות אלה, לרבות: הליכי ההכרה,
"מורה נבוכים" לתגמולי מחייה, והשוואה למערכי זכויות אחרים.
ספר זה מספק, לראשונה, מסד נתונים ותובנות אשר יאפשרו שיח ודיון
ציבורי ומשפטי רחב ומדויק בהיבטים מערכתיים ופרטניים של זכויות נכי
צה"ל, יתרמו להבנת זכויות נכי צה"ל ויקנו כלים לבחינתם המחודשת
ולשיפורם.
הספר מיועד לעורכי דין, לנכי צה"ל ולכל מי שרואה עצמו שותף לחוב הערכי
והמוסרי כלפי נכי צה"ל.
עו"ד רינת גולד גזית, בעלת תואר שני במשפטים ותואר ראשון בפסיכולוגיה
ומדעי המדינה, עוסקת מעל 20 שנה בזכויות נכי צה"ל ומשפחות
שכולות. בעברה, היתה יועצת משפטית באגף השיקום – משרד הביטחון,
יועצת משפטית לארגון נכי צה"ל וליוותה הליכי חקיקה הנוגעים, בין
השאר, לחוק הנכים וחוק משפחות חיילים שניספו במערכה. בהמשך,
ייצגה נכי צה"ל ומשפחות שכולות מול משרד הביטחון. כיום, עוסקת
במחקר ובייעוץ משפטי בנוגע לזכויות נכי צה"ל ומשפחות שכולות.

מבוא

פלוני ואלמוני חברים בני 19. פלוני גויס לשירות חובה על פי חוק שירות ביטחון, ושירת בתפקיד לוחם בצנחנים. אלמוני, מסיבותיו, לא התגייס והחל לעבוד. פלוני נפגע בברכו בפעילות מבצעית או בדרך לבסיס, הוכר נכה צה"ל, ונקבעו לו 20% נכות בגין הפגיעה בברך. אלמוני נפגע בברכו במקום עבודתו או בדרך אליו, והוכר נפגע עבודה. אף לו נקבעו 20% נכות בגין הפגיעה בברך.

למי מבין שני החברים ישולם תגמול גבוה יותר בגין נכותו?

כל אדם מן היישוב שיישאל שאלה זו ישיב ללא היסוס כי הצנחן שנפגע בעת שירותו הצבאי יקבל תגמול גבוה יותר וזכויות מיטיבות יותר. תשובה זו משקפת את האתוס הרווח שלפיו מדינת ישראל מיטיבה לתגמל את מי שהקריב משלמות גופו ונפשו בהגנה עליה, וכי המדינה "נושאת על כפיים" ציבור יקר זה של נכי צה"ל. הספרות והפסיקה מרבות לחזור על העיקרון שלפיו יש לתעדף את זכויותיהם של נכי צה"ל על פני כל מערך זכויות סוציאליות אחר. הדברים מוצאים את ביטויים הרטורי אף בדברי הכנסת בהליכי החקיקה אשר מדגישים את החוב הערכי והמוסרי של המדינה לנכי צה"ל ולמשפחות השכולות.

המציאות מתכתבת עם האתוס באופן חלקי בלבד. למשל, פלוני הצנחן יקבל תגמול חודשי של כאלף ש"ח בחודש. חברו, אלמוני שנפגע פגיעה זהה במקום העבודה יקבל תגמול חודשי של כ-1500 ש"ח. האם זו התוצאה שפלוני הצנחן מצפה לה? דומני שהתשובה לכך שלילית.

אומנם, יש מצבים שבהם זכויות נכי צה"ל אכן יהיו המיטיבות ביותר. הדבר רלוונטי בעיקר לנכים בעלי נכויות גבוהות שפוטנציאל ההשתכרות הראשוני שלהם היה נמוך. פעמים רבות, זכויות נכי צה"ל יהיו מיטיבות פחות מחלופות פיצוי או חלופות סוציאליות אחרות.

בשנים האחרונות דומה כי מנשבות רוחות חדשות, המכרסמות בחובתה המוסרית של המדינה, שואפות לחסוך בתקציבי השיקום, והכול בתוך מתיחת ביקורת, בעיקר על זכויות נכי צה"ל. הדוגמה הבולטת ביותר מצויה בדו"ח ועדת גורן, והדה-לגיטימציה שהדו"ח עושה לנכי צה"ל ולזכויותיהם.

כמעט שני עשורים שאני עוסקת באופן אינטנסיבי בזכויות נכי צה"ל ובזכויות משפחות שכולות, בין אם מתוך מערכת הביטחון עצמה עת שימשתי יועצת משפטית באגף השיקום במשרד הביטחון ובין אם כמייצגת נכי צה"ל ומשפחות שכולות מול משרד הביטחון או יועצת לארגון נכי צה"ל. בשנים הללו פגשתי משפחות שכולות, נכי צה"ל רבים, חיילים משוחררים והוריהם, אנשים אשר היו מוכנים, ללא כחל וסרק, להקריב את חייהם לטובת המדינה, והקריבו את שלמות גופם ונפשם למען המדינה. ראיתי את השבר הגדול שאנשים אלה חווים כששוקעת בהם ההבנה כי כעת הם צריכים להילחם נגד אותה מדינה אשר עבורה מסרו את שלמות גופם ונפשם ועבורה היו מוכנים להקריב את חייהם.

מי שלא חוצה את הקו בין הרטוריקה המתעדפת, לכאורה, את זכויות נכי צה"ל ובין המציאות השונה בתכלית, לא מבין עד כמה רחוק האתוס מהמציאות. המערכות העוסקות בזכויות נכי צה"ל שבויות בתוך האתוס וממחזרות את הרטוריקה כאשר בה-בעת, במבחן התוצאה והמציאות, נמשכת שחיקה מתמדת בזכויות נכי צה"ל ובמעמדם.

אני סבורה כי יש לפרוץ את המעגל הסגור של המערכות המסורתיות העוסקות בזכויות נכי צה"ל: משרד הביטחון, ארגון נכי צה"ל ובתי המשפט. יש להעמיק במחקר בנושא זכויות נכי צה"ל ומשפחות שכולות, לחקור את הפערים בין האתוס לבין המציאות, להרחיב את מעגל "השחקנים" הפועלים בזירה של זכויות נכי צה"ל ומשפחות שכולות, ולהוסיף ממד אשר ישבור את המונופול על הנרטיב והשיח הציבורי השורר כיום בתחום זה, ואשר נשלט בידי משרד הביטחון.

במציאות היום-יומית הטיפול בזכויות נכי צה"ל נותר, לרוב, בזירה הכוללת את משרד הביטחון ובתי המשפט, מול נכה צה"ל הבודד. שיח זה תלוי במשאביו החומריים והמנטאליים של הנכה הבודד וביכולתו לניהול מאבקים משפטיים מול המדינה, מתוך נחיתות משמעותית מובנית של הפרט מול המדינה, לרבות בנגישותו למידע. ב"זירה" זו חוזר משרד הביטחון וממחזר טענות בדבר הזכויות העודפות והטיפול המצוין הניתנים, לכאורה, לנכי צה"ל, בתי המשפט חוזרים ומאשרים זאת, ללא כל בדיקה מעמיקה, וזאת למרות שכל העוסקים בנושא יודעים היטב כי כיום זכויות נכי צה"ל רחוקות מלהיות זכויות מיטיבות כפי שהיו בעבר.

אני מאמינה כי נכון להרחיב את העיסוק בזכויות נכי צה"ל מעבר לעיסוק במקרה קונקרטי נתון (עיסוק הנעשה על ידי נכה צה"ל הבודד, ותלוי באמצעים הכספיים העומדים לרשותו ובחוסנו הנפשי), ולהרחיב את העיסוק המערכתי המתבצע כיום רק על פי האינטרסים המערכתיים של משרד הביטחון אשר המוטיב המוביל בהם הוא קיצוץ בתקציבי השיקום.

חיפוש מחקרים ומאמרים בנושא זכויות נכי צה"ל מעלה כי המעטים שמזכירים זכויות נכי צה"ל מציגים זכויות אלה כחוד החנית של הזכויות הסוציאליות בישראל, אף שהדבר אינו מדויק, בלשון המעטה.

זכויות נכי צה"ל הן חלק מחוזה בלתי כתוב בין מדינת ישראל לבין אזרחיה. לפי חוזה זה הפרט ייאות לסכן את עצמו למען ביטחון המדינה, אולם ידע כי אם ייפגע, המדינה תדאג לו או לשאריו. "חוזה" ערכי זה נחשב לאחד ממרכיבי החוסן הלאומי, וככזה הוא ראוי ללימוד ולמחקר אקדמאים, נפרדים ומעמיקים, כדי ליצור מסד נתונים ותובנות אשר יאפשרו שיח ודיון ציבורי משופר, מדויק ורחב יותר בתחום חשוב זה של זכויות נכי צה"ל ומשפחות שכולות.

מטרתו של ספר זה היא לספק, לראשונה, מסד נתונים ותובנות אשר יאפשרו שיח ודיון ציבורי ומשפטי רחב יותר ומדויק יותר במגוון ההיבטים של זכויות נכי צה"ל מתוך תקווה כי הנתונים והמסקנות יסייעו לשכלל את ההתדיינות בין משרד הביטחון לבין נכי צה"ל, יסייעו בהבנת תמונת זכויות נכי צה"ל ויקנו כלים לבחינתם המחודשת ושיפורם.

מערך זכויות נכי צה"ל הוא מערך זכויות מורכב ומסורבל, שההתמצאות בו קשה. יש חשש ממשי כי הדבר מוביל למיצוי זכויות בחסר, ולתחושת חוסר אונים של הפרט מול המערכת, מה גם שלא כל הזכויות וההליכים ברורים ומוצגים בשקיפות מלאה, הן ביחס לתגמולים וודאי ביחס להטבות.

בספר זה אשתדל להרחיב ולהבהיר את התמונה ביחס לזכויות נכי צה"ל, מתוך בחינת היבטים תיאורטיים עיוניים ומעשיים. אבחן סוגיות עקרוניות הנוגעות למהות הזכויות ואופן ביטוין המעשי בתוך השוואה להסדרים חוקיים אחרים למתן פיצוי או זכויות סוציאליות, אאתגר את ההנחה כי זכויות נכי צה"ל הן הזכויות המיטיבות ביותר, אציג בצורה מפורטת את מערך התגמולים לנכי צה"ל, על מטרתו של כל תגמול ומאפייניו ואבחן את מערך ההטבות לנכי צה"ל, גם לאור הליכי החקיקה לעיגון ההטבות בחקיקה, הליכים המתנהלים בד-בבד עם כתיבתו של ספר זה.

עם זאת, לא אוכל, כחלק מספר אחד לחבוק התייחסות לכל ההיבטים של זכויות נכי צה"ל. כך למשל לא אכלול בספר זה התייחסות לוועדות הרפואיות במשרד הביטחון, אופן התנהלותן והמבחנים לקביעת דרגות נכות. אפשר רק להצביע על הביקורת הקשה והעקבית אשר מופנית נגד עבודת הוועדות הרפואיות במשרד הביטחון על ידי מבקר המדינה. בדו"ח 68ב של מבקר המדינה פורסמו תוצאות סקר שביעות רצון מטיפול הוועדות הרפואיות שנערך בקרב נכי צה"ל. ממצאי הסקר משקפים, בלשונו של מבקר המדינה: "תחושות וחוויות מטרידות בכל הנוגע לאופן פעילותן של הוועדות הרפואיות". ממצאים אלה מותירים תחושת חוסר נוחות וסימני שאלה מול אתוס זכויות נכי צה"ל.

מספר זה נעדרת גם ההתייחסות לטיפול הרפואי בנכי צה"ל. הזכאות לטיפול רפואי מוגדרת בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), ונתפסה לאורך השנים כזכאות רחבה ביותר השואפת למתן הטיפול המיטבי לנכי צה"ל. פסיקה שאנו עדים לה בשנים האחרונות משקפת דווקא שחיקה בטיב הטיפול הרפואי בנכי צה"ל, מתוך מתיחת ביקורת קשה על אגף השיקום במשרד הביטחון. אולם כאמור, בסוגיות אלה לא אגע באופן ישיר בספר זה.

לפי נתוני משרד הביטחון בשנת 2015, מוכרים 106,889 נכים כנכי צה"ל. מתוכם 56,882 נכים המטופלים באופן רציף על ידי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון. זכויותיהם של נכי צה"ל מוסדרות בעיקר באמצעות חוק הנכים והתקנות שהותקנו מכוחו. לצד זכויות אלה, מוסדרות זכויותיהם של נכי צה"ל גם בחקיקה חיצונית לחוק הנכים. זכויות נוספות מוסדרות בהוראות אגף שיקום המפורסמות באתר אגף השיקום, ומכונות "הטבות שמעבר לקבוע בחוק".

שאלת זכויות נכי צה"ל עולה מעת לעת בשיח הציבורי, המתאפיין, לא אחת, בהצגת עמדות שונות זו מזו ואף סותרות זו את זו ביחס לסוגיה. זכויותיהם של נכי צה"ל מוכרות בספרות ובפסיקה כזכויות העדיפות ביותר מכל מערכי הזכויות הנתונות לנכים במדינה. תפיסה זו היא נקודת המוצא לשיח הציבורי הנוגע לזכויות נכי צה"ל, שבו ניתן ביטוי לשתי עמדות: מחד גיסא, נשמעת הטענה כי זכויות נכי צה"ל "מוגזמות" ונוגסות באופן בלתי סביר בתקציב הביטחון. אך, מאידך גיסא, נשמעות טענות כי זכויות נכי צה"ל אינן מהוות משום פיצוי הולם על הנכות שנגרמה ועל השלכותיה. בהמשך לכך, נשמעו לא אחת טענות נגד טיב הטיפול בנכי צה"ל.

כך למשל, כתב העיתונאי בן כספית במאי 2013:

[…] בואו נתעכב על הפרה הכי שמנה והכי קדושה במקומותינו: נכי צה"ל. מה שנקרא 'אגף השיקום'. […] לפני שאני ממשיך, הערה: אני בעד צה"ל. בלי צה"ל לא נהיה כאן אפילו חצי דקה נוספת. אני חושב שכוח אדם איכותי בחילות הלוחמים, במודיעין ובאגפי הפיתוח הוא צורך קיומי למדינה. […] נכי צה"ל צריכים להיות בני טיפוחיה של המדינה […] ועכשיו בואו נמשיך עם המספרים: היום יש בסביבות 100 אלף נכי צה"ל. כ-70 אלף בעלי יותר מ-20% נכות, מה שמקנה להם קצבה חודשית לכל החיים ושורת הטבות מפליגות. השאר בעלי נכות קטנה מ-20%, שמקנה להם מענק חד פעמי גדול. נכותם של אלה עשויה לצמוח עם השנים. בשנת 1983 היה תקציב אגף השיקום במשרד הביטחון 4% מתקציב הביטחון. בשנת 2009, הוא היה כמעט 12%. עלייה כמעט של פי שלושה, תוך 25 שנה. בקצב הזה, בעוד 25 שנה, תקציב השיקום לבדו יהיה יותר משליש מתקציב הביטחון. מדובר בתעשייה […].

לעומת זאת, ביום 7.7.2015, שנה אחרי מבצע צוק איתן, פורסמה כתבה שכותרתה: "נפצעו במלחמה ועכשיו נלחמים בבירוקרטיה". בין השאר מובאים בכתבה זו סיפוריהם של כמה מפצועי צוק איתן אשר מעידים על קושי לחזור למעגל החיים, על פגיעה כלכלית קשה בהם ובבני משפחותיהם, ועל היעדר מענה ממשרד הביטחון לקשיים שאתם הם נאלצים להתמודד. בין השאר נכתב:

שנה בדיוק חלפה מפתיחת צוק איתן, אבל מבדיקה עולה כי רוב הפצועים לא סיימו את הליך הוועדות הרפואיות ולא מקבלים את הטיפול הנדרש. "מדינה ששולחת אותי להתחנן על גרושים לא שווה שיילחמו בשבילה", כתב אחד מהם. מלווי הפצועים טענו: "אבד המגש ונותר רק הכסף".

בשנת 2014, סמוך למבצע צוק איתן, פורסם תזכיר חוק מטעם הממשלה המאמץ את המלצות ועדת גורן. ועדת גורן הוקמה בשנת 2009 – ועדה ציבורית שמונתה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון מכוח החלטת ממשלה לצורך בחינת זכאות לסיוע מאגפי השיקום לנכי צה"ל ומשפחות שכולות. ועדת גורן המליצה לצמצם את היקף ההכרה בנכי צה"ל ולהפנות חלק מהנפגעים בשירות צבאי-ביטחוני לקבלת זכויות כנפגעי עבודה. המלצות ועדת גורן אומצו על ידי הממשלה, בשנת 2014, ובסופו של דבר עוגנו במסגרת תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2017-2018. בין השאר צוין בדברי ההסבר לחוק כי מתן זכויות לנכי צה"ל פוגע ביכולת התעצמות הצבא. לפי תפיסת המדינה, כפי שבאה לידי ביטוי בתזכיר זה, אם כך, נכי צה"ל הם גורם הפוגע בהתעצמות הצבא ובביטחון המדינה. עם זאת, ומכוח החלטת ממשלה, החלו לציין בשנים האחרונות יום הוקרה ממלכתי לנכי צה"ל.

לכאורה, ועדת גורן הציעה פתרון לסתירה זו ביחס לזכויות נכי צה"ל והמליצה להבחין בין מי שנפגע בפעילות מבצעית או בפעילות בעלת מאפיינים צבאיים אשר יוכר כנכה צה"ל, לבין מי שנפגע תוך ועקב השירות אולם לא עקב פעילות מבצעית – אשר יוכר כנפגע עבודה. לכאורה אימוץ המלצות ועדת גורן יישב, את הסתירה באופן הבא: אם זכויות נכי צה"ל ייוחדו רק לנפגעי פעילות מבצעית אפשר יהיה להקדיש לנכי צה"ל ה"אמיתיים", נפגעי פעילות מבצעית, את מלוא תשומת הלב, והתקציב לטיפול בהם לא ייפול עוד כאבן ריחיים על תקציב המדינה ויפגע בהתעצמות הצבא.

למקרא ההתייחסויות הסותרות בשיח הציבורי לזכויות נכי צה"ל ונוכח המלצות ועדת גורן מתבקשת שאלת מעמדן של זכויות נכי צה"ל: האם הן מספיקות? האם הן מופרזות? האם ראוי לייחדן לנפגעי פעילות מבצעית? בשאלות אלה ונוספות יעסוק ספר זה. ואולם אני סבורה כי כדי להשיב על שאלות אלה הכרחי להקדים ולהבין מה הרציונל העומד ביסוד הזכויות לנכי צה"ל ואילו מטרות זכויות אלה נועדו להשיג.

ספר זה מורכב מחמישה חלקים אשר כל אחד מהם יוקדש לזווית ייחודית אחרת לבחינת זכויות נכי צה"ל.

השער הראשון בספר יוקדש לבחינת חמישה מודלים תיאורטיים אפשריים לזכויות נכי צה"ל כאשר הרציונל בבסיס בחינה זו נעוץ העיקרון שלפיו: אם לא תדע למה, לא תדע למי, מה וכמה. היינו ללא בחינה והבנה מעמיקה של הרקע התיאורטי לזכויות נכי צה"ל ומטרתן נתקשה לבחון בחינה ביקורתית ממשית את הזכויות עצמן. נקודת המוצא לבחינת הזכויות תשפיע על אופן הבנתן, הערכתן ותיקונן או התאמתן, במידת הצורך. בפרק הראשון אציג מודלים תיאורטיים אפשריים לחקיקת זכויות נכי צה"ל, בין אם עמדו בפני המחוקק בעת שנחקק חוק הנכים ובין אם לאו. המודלים שיוצגו הם: מודל אמנה חברתית, מודל סוציאלי, מודל נזיקי, מודל חוקתי ומודל תועלתני. בפרק השני אבחן אם וכיצד מצאו מודלים תיאורטיים אלה את ביטויים בתהליכי חקיקת החוק, ולאחר מכן במערך זכויות נכי צה"ל מכוח הדין הישראלי. עצם ההתבוננות על זכויות נכי צה"ל, בצורה שיטתית, מזוויות מבט של מודלים תיאורטיים שונים היא חדשנית ולא נעשתה בעבר. התבוננות רחבה וביקורתית זו עשויה להקנות נתונים, תובנות וכלים למקבלי ההחלטות ביחס לזכויות נכי צה"ל.

המודל התועלתני שיוצג בשער הראשון הוא המודל המציע זווית ראייה חדשנית לזכויות נכי צה"ל ומציע כי קהל היעד אמיתי לזכויות נכי צה"ל אינו כולל את הנכים שכבר נפגעו אלא את הציבור שאמור לשרת את המדינה בעתיד, והציבור שחלקו צפוי, חלילה, להיפגע. לפי גישה זו, החשיבות העיקרית בזכויות נכי צה"ל היא האתוס שבבסיס זכויות אלה, ולא במידת שביעות הרצון של הנכים שכבר נפגעו מזכויותיהם.

בשער זה אסקור את המודלים התיאורטיים וביטויים בהסדר המשפט, בהליכי החקיקה ובפסיקה באופן המשקף את "ההלכה". בשערים הבאים אבחן במבט ביקורתי היבטים מעשיים של זכויות נכי צה"ל בראי המודלים התיאורטיים השונים, בבחינת ה"למעשה".

השער השני, שכותרו "תדע כל אם עבריה…" בוחן את זכויות נכי צה"ל מתוך נקודת מוצא של המודל התועלתני והאתוס. בפרק הראשון של שער זה אבחן את זכויות נכי צה"ל ותפיסת מורל הכוח הלוחם במשקפי המודל התועלתני, בתוך הצגת שאלון עמדות שהועבר בקרב נכי צה"ל ומי שאינם נכי צה"ל. תוצאות שאלון העמדות מורות כי הציבור בכלל ונכי צה"ל בפרט תופסים את זכויות נכי צה"ל כביטוי להוקרה של המדינה לנכי צה"ל אולם אף שנכי צה"ל רואים את זכויות נכי צה"ל כזכויות שאמורות לשקף הוקרה של המדינה כלפיהם, בפועל – הם אינם חשים הוקרה של המדינה. הפער השיטתי והמובהק בעמדות בין נכי צה"ל לבין מי שאינם נכי צה"ל יוצר למעשה שתי אוכלוסיות יעד שונות לקובעי מדיניות אשר לזכויות נכי צה"ל, ואמור להשפיע על מקבלי ההחלטות. ההשפעה על מקבלי ההחלטות תהיה על פי מטרות זכויות נכי צה"ל, כפי שייקבעו על פי המודלים השונים. לפיכך, ממצאי שאלון העמדות מדגישים ומחזקים את חשיבות הגדרת מטרות זכויות נכי צה"ל, כתנאי הכרחי להבנת הזכויות ולקבלת החלטה ביחס לנכי צה"ל וזכיותיהם. בפרקים הבאים בשער זה אביא דוגמאות מכמה תחומים הממחישות עד כמה זכויות נכי צה"ל אינן כפי שאפשר היה לצפות על פי האתוס ביחס לזכויות אלה.

בשער השלישי אעסוק בסוגיות הנוגעות ל"שער הכניסה" לחוק הנכים, היינו השאלה מי יוכר כנכה צה"ל. בפרק הראשון אעסוק בתנאי היסוד להכרה כנכה צה"ל והוא כי הנכות אירעה "תוך ועקב" השירות, ואבחן את המבחנים שנקבעו בפסיקה לעמידה בתנאי זה. בפרק השני אבחן באופן ביקורתי את מסקנות ועדת גורן ועיגונן בחקיקה, מתוך התחקות אחר כוונותיה של ועדת גורן בהמלצותיה מול התוצאה שהתקבלה עם עיגון ההמלצות בחוק הנכים. בחינה זו תצביע על פער גדול בין כוונות ועדת גורן והתוצאה שהתקבלה בפועל, עד כדי קבלת תוצאה הפוכה מזו שאליה התכוונה ועדת גורן. אעמוד על כך שההסבר לחלק ניכר מפער זה הוא היצמדות ועדת גורן לאתוס זכויות נכי צה"ל כנקודת מוצא לדיוניה, בלי שערכה בחינה ביקורתית של אתוס זה ומעמדן של זכויות נכי צה"ל, ובלי ששעתה לנתונים רלוונטיים שהוצגו בפניה. בפרקים השלישי והרביעי בחרתי לדון בשני נושאים נוספים הנוגעים לשער הכניסה לחוק הנכים והם "התנהגות רעה חמורה" ובחירה בזכויות. בנושא ההתיישנות אשר אף הוא חלק משער הכניסה נגעתי מעט במסגרת השער הקודם.

השער הרביעי יעסוק בתגמולים לנכי צה"ל. אבדוק עד כמה התגמולים נותנים כיום מענה למטרתם כפי שהוגדרה על ידי המחוקקים עם חקיקת חוק הנכים, הן בגובה הסכום ועד כמה הוא מאפשר קיום הוגן, והן בתחושת ההערכה והתודה שהתגמולים משקפים. לעניין זה אצביע בעיקר על תגמול נצרך אשר מבחן ההכנסות שלצידו מעורר זעם רב בקרב נכי צה"ל שאינם מסוגלים להתפרנס בשל נכותם המוכרת.

בפרק הראשון לשער זה אעסוק בהיבטים עיוניים הנוגעים לתגמולים לנכי צה"ל מתוך בחינת עקרונות היסוד שבבסיס התגמולים כמו עיקרון השוויון. אבחן את ההיבט השוויוני של זכויות נכי צה"ל בראי המודל הסוציאלי בתוך הצגת המשמעויות המעשיות הנובעות מתפיסה זו נוכח האתוס של זכויות נכי צה"ל כזכויות המיטיבות ביותר. בפרק זה נראה כי עיקרון השוויון נסדק וכי ההסדר הנוכחי מביא למצב בלתי מתקבל על הדעת שלפיו נכה צה"ל לא יכול לבטח את רמת הכנסתו באופן המעמיד את נכי צה"ל בעמדת נחיתות מול כל עובד אחר במשק היכול לבטח את הכנסתו. כמו כן אבקש לאתגר את האתוס שלפיו זכויות נכי צה"ל הן המיטיבות ביותר, בתוך בחינת תגמול לנכי צה"ל מול שיטות תגמול אחרות.

בפרקים הבאים אציג את סוגי התגמולים לנכי צה"ל מתוך בחינה ביקורתית וניסיון להסיר את המיסוך וחוסר הוודאות המאפיין תגמולים אלה. עריכת "מורה נבוכים" זה לתגמולים לנכי צה"ל חיוני נוכח מורכבותו של מערך התגמולים. כל תגמול שהוא מעבר לתגמול הבסיסי הוא תגמול שניתן על פי שיקול דעת קצין תגמולים וההליכים לקבלת תגמולים אלה מורכבים וממושכים. נוסף על כך, כל אחד ממסלולי התגמול השונים מיועד, לשיטת משרד הביטחון, לסטטוס תעסוקתי או שיקומי אחר של הנכה, לתקופה זמנית או לצמיתות. מדובר בכללים אשר חלקם משקפים מדיניות פרי פרשנות של אגף השיקום, באופן שאינו מתיישב בהכרח עם לשון החוק, וודאי שאינו פתוח, בהיר ושקוף בפני הנכים. לפיכך, נכים רבים, העומדים בפני צורך בקבלת תגמולי מחיה, יתקשו לנתב את בקשתם לנתיב המתאים לשיטת אגף השיקום באופן שימקסם את הסיכוי שאכן יקבלו את התגמול. חוסר ההבנה במסלולי התגמול עשוי להוביל נכים להגשת בקשות לא מתאימות אשר, הלכה למעשה, עשויות לחבל באישור בקשתם הצודקת לתגמולי מחיה. בפרק זה אבקש להסיר ולו במעט את הערפל האופף את הכללים השונים לקבלת תגמולים, ואדון בכמה סוגיות נוספות הנוגעות לתגמולים לנכי צה"ל.

בשער החמישי אתמקד בהטבות שהן זכויות המכונות כיום "הטבות שמעבר לקבוע בחוק". ההטבות מוענקות לנכי צה"ל מכוח הסכמים שנתיים שנערכו בעבר בין משרד הביטחון לבין ארגון נכי צה"ל. עיגון זכויות בדרך זו ושלא על דרך חקיקה ראשית נחשב ייחודי לנכי צה"ל. הזכויות המעוגנות כהטבות שמעבר לקבוע בחוק מוצגות, פעמים רבות, כביטוי ייחודי לטיבן המועדף של הזכויות לנכי צה"ל. בשער זה אאתגר הנחה זו, ואעמוד על מהותן של ההטבות, בהיבט התיאורטי והמעשי. בהמשך אציע כי ההטבות אשר בתחילה היוו ביטוי למעמדם הייחודי והמיטיב של נכי צה"ל הפכו עם השנים לאבן ריחיים על צווארם של נכי צה"ל. אטען כי ההטבות לנכי צה"ל הפכו מכלי לקידום והעצמה של נכי צה"ל למסלול היוצר תלות מכבידה של הנכה באגף השיקום ובפקידיו באופן המחליש את הנכה ופוגע בו. אטען כי ההטבות לנכי צה"ל הפרו את האיזון במערך הזכויות לנכי צה"ל, ספק אם הן נותנות כיום מענה ממשי לצרכים עדכניים של נכי צה"ל ומחייבות בחינה יסודית מחודשת, תוך בחינת כלל מערך הזכויות של נכי צה"ל.

הספר מסתיים בקריאה לבדיקה וחשיבה מחודשת של כלל זכויות נכי צה"ל, בתוך בחינה מעמיקה של מידת שביעות הרצון של נכי צה"ל ממערך הזכויות הנוכחי ולמידת החוזקות והחולשות של מערך זה. אני מקווה שספר זה ירחיב את השיח בנושא, יוסיף ממד אשר ישבור את המונופול על הנרטיב והשיח הציבורי השורר כיום בתחום זה, ואשר נשלט בידי משרד הביטחון. אני מקווה שהספר יעניק זוויות מבט וכלים לשיפור זכויות נכי צה"ל לקיום החוב המוסרי של המדינה לציבור יקר זה.

הקדמה ותודות

ספר זה עוסק בזכויות נכי צה"ל מנקודות מבט חדשניות ומתוך איתגור האתוס שלפיו זכויות נכי צה"ל הן הזכויות המיטיבות ביותר מבין כל מערכי הזכויות לנכים. חשיבותו של אתוס זכויות נכי צה"ל הוא ב"שמירה על מורל הכוח הלוחם". ואולם, ככל שהאתוס מרוחק מהמציאות יש חשש כי האמונה בדבר עדיפות זכויות נכי צה"ל, שבבסיס האתוס, תתנפץ ותתפוגג באופן שיפגע אנושות במורל הכוח הלוחם ובחוסן הלאומי. לפיכך, יש חשיבות רבה להקדמת דיון ענייני ומהותי ביחס לפער שבין האתוס למציאות ולצמצום הפערים ביניהם. ויפה שעה אחת קודם.

בספר זה ערכתי בחינה ביקורתית של זכויות נכי צה"ל, החל משלב "שער הכניסה" וההכרה כנכה צה"ל לרבות התייחסות נרחבת לתיקון מספר 29 לחוק הנכים (עיגון המלצות ועדת גורן), עבור דרך תגמולים לנכי צה"ל לרבות "מורה נבוכים" לתגמולים מורכבים אלה, וכלה בהתייחסות נרחבת להטבות לרבות התייחסות להצעה לתיקון מספר 30 לחוק הנכים (עיגון הטבות בחקיקה), וקריאה לבחינה יסודית ומחודשת של זכויות נכי צה"ל.

אבקש להודות לגיבורים שפגשתי בשנים הרבות שבהן אני עוסקת בזכויות נכי צה"ל, אלה שנפגעו בעת שירותם את המדינה, ולימדו אותי שיעור בהקרבה ונחישות, הם ובני משפחותיהם. הקשבה להם, לצרכיהם ולזעקתם הביאה אותי להחלטה לעסוק במחקר בתחום זה באופן שיקדם את זכויות נכי צה"ל.

תודה לחברי סגל בית הספר למשפטים המכללה למנהל אשר לא נרתעו מעיסוק בבחינה ביקורתית של זכויות נכי צה"ל. תודה לדר' קרני פרמן, דר' נילי קרקו אייל ודר' יוסי רחמים על ההירתמות וההכוונה, ותודה מיוחדת לפרופ' יובל מרין אשר האמין, תמך וקידם את המחקר בנושא חשוב זה – מחקר העומד בבסיסו של הספר.

תודה להוצאת בורסי ולגב' שרון רון על האמון והתמיכה בהוצאת הספר לאור, ותודה מיוחדת לרביב שלו על הליווי המסור בעבודת העריכה המורכבת.

ולבסוף, תודה למשפחתי אשר סופגת ומכילה את השלכות העיסוק המורכב בזכויות נכי צה"ל, ובמיוחד לעופר, שותפי לחיים, אשר ללא התמיכה שלו לאורך כל הדרך, ספר זה לא היה בא לעולם.

רינת גזית גולד ינואר 2019

12 תגובות

  • נהדר! שיהיה המון בהצלחה

  • רינת היקרה, ברכות מכל הלב על הספר ועל השירות שעשית ועושה כל הזמן למען נכי צה״ל!

  • דני דולפין

    רינת מדהימה כרגיל

  • אריק ילין

    רינת תודה בשם מי שאינם יודעים לשאול.

  • אלי בירנבאום חברי ועד ארצי נפגעי הקישון

    רינת שאפו מצדיע לך על הספר ותודה מקרב לב על פעילותם למען נכי צהל ומאחל לך בהצלחה בהזדמנות תנסי לנגוע בבעיה קשה ומוסרית נפגעי הקישון

  • זאב הרטמן

    רינה כל הכבוד על הספר שמאיר את החשכה הגדולה שרובצת על זכויות הנכים , הספר עושה סדר ושכל לכלל הנכים.
    ספר הדרכה חובה לכלל נכה צה"ל.

  • נהדר ומעניין אבל מחיר 690 ש״ח לספר?????

  • אליהו נתנאלי

    למי יש הנחה ברכישת הספר ?

  • ירמיהו שרעבי

    הכל טוב ויפה אבל המחיר נראה לי מופרז

  • רינת גולד גזית, עו"ד

    רינת גולד גזית, עו"ד

    מחיר הספר נקבע על ידי ההוצאה לאור ואינו תלוי בי. הייתי מעדיפה שמחיר הספר יהיה זול בהרבה ויוכל להגיע לקהל רחב יותר, בעיקר נכי צה"ל. ההוצאה לאור מימנה את הוצאת הספר ועל כן היא קובעת את מחירו. מדובר בהוצאה לאור של ספרות משפטית ומחיר הספר תואם מחירים המקובלים ביחס לספרות משפטית. אכן המחיר אינו זול אבל אני מקווה שמי שירכוש את הספר ימצא כי המחיר מצדיק זאת. שנה טובה

  • האם ניתן לרכוש את הספר כקובץ? או כפרקים (שערים) בודדים?

  • רינת גולד גזית, עו"ד

    רינת גולד גזית, עו"ד

    למיטב ידיעתי לא. מציעה שתפנה להוצאה לאור בורסי ותבדוק איתם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

*

*